חדשות

עלייה ב-25% במקרי שחפת חדשים בישראל בשנה החולפת

היום יום השחפת הבינלאומי ו-22 שנה לתכנית הלאומית למיגור המחלה בישראל, שהוגדרה על ידי ה-WHO כסיפור הצלחה

שחפת (צילום: אילוסטרציה)
שחפת (צילום: אילוסטרציה)

עלייה של 25.6% נרשמה בשנת 2018 בישראל בתחלואת השחפת כאשר אובחנו 294 חולים חדשים, לעומת 234 בשנה קודמת. "עדיין מוקדם להסיק מסקנות מנתון ראשוני זה", ציינו במשרד הבריאות לרגל יום השחפת הבינלאומי החל היום (ב').

בישראל, שיעורי התחלואה בשחפת הם יחסית נמוכים וירדו בצורה ניכרת בין השנים 2017-2014 - מ-4.4 ל-2.7 מקרים ל-100,000 איש. כאמור רק בשנה שעברה נרשמה עלייה מסוימת.

מאז 1 באפריל 1997 מופעלת בישראל תכנית לאומית למיגור השחפת בשיתוף עם ארבע קופות החולים. המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מנהלת את התכנית. הגורמים המטפלים הם תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת השחפת בבית החולים שמואל הרופא וכלל לשכות הבריאות. במרכז התכנית - מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

על פי הנתונים שנמסרו על ידי משרד הבריאות, שנת השיא ב-22 השנים האחרונות היתה 1998, כאשר שיעור התחלואה הגיע ל-11 מקרים ל-100 אלף נפש. מאז שנת 2000, עם תנודות קלות, ניכרת מגמת הירידה. רוב חולי השחפת שאובחנו בארץ אינם ילידי ישראל.

ב-2017 חלו בשחפת בעולם כעשרה מיליון אנשים, בעיקר במדינות שונות בדרום מזרח אסיה, בדרום הסהרה באפריקה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.

מאז 24 במרץ 1882, כאשר הודיע ד"ר רוברט קוך על גילוי החיידק הגורם לשחפת - Mycobacterium) Tuberculosis), מתו כתוצאה מהמחלה לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה-80 קיימת עלייה בתחלואה גם במדינות מפותחות. ב-1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום עולמי (Global Emergency) בגלל השחפת ועקב העלייה בשיעור השחפת בישראל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, הגדיר שר הבריאות ב-1996 בהסתמך על פקודת בריאות העם, את השחפת "כמחלה מידבקת מסוכנת" וכאמור מ-1997 מופעלת התכנית הלאומית למיגור המחלה שרשמה הצלחה.

ריפוי מלא ביותר מ-90% מהחולים ניתן להשיג בנטילה סדירה ומלאה של כמה תרופות אנטיביוטיות במשך שישה חודשים, לכל הפחות. עם זאת, אי השלמת תכנית הטיפול עלולה לגרום להתחדשות המחלה ולהפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. השיטה המועדפת והמומלצת על ידי ה-WHO, שאומצה על ידי משרד הבריאות, היא שיטת הטיפול בהשגחה ישירה DOTS - Directly Observed Treatment Short-course.

נטילת טיפול תרופתי לשחפת באופן לא סדיר עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות לטיפול בשחפת: Isoniazidו-Rifampicin או לתרופות נוספות.

לאחרונה הצטברו דיווחים על מקרי שחפת עמידה לרוב התרופות הקיימות כיום, מה שמכונה TB-MDR - multi-drug resistant TB ו-XDR - extensive resistant TB מה שמגביל מאוד את אפשרויות הטיפול בחולים שנדבקו בחיידק מהזן הזה. התופעה קיימת גם בישראל אף כי אותרו רק מקרים בודדים של זני שחפת העונים להגדרה של עמידות קיצונית לתרופות.

בשנת 2013 ציין ארגון הבריאות העולמי לשבח את התכנית הישראלית לטיפול בחולי שחפת עמידה והגדירה כ"סיפור הצלחה".

נושאים קשורים:  שחפת,  מלש"ח,  התכנית הלאומית למיגור השחפת,  חדשות
תגובות