חדשות

מנכ"לית "מאוחדת": "האוצר דורש ממני תתייעלי - כלומר מה את עושה כדי להוריד שירותים למבוטחים"

סיגל רגב רוזנברג בעדותה בוועדת החקירה האזרחית למשבר במערכת הבריאות: "באוצר, להתייעל זה להוריד מרפאות, זה אומר שתהיה אחות אחת ל-5,000 איש והמתנה ממושכת במיון"

חדר מיון. 66% מהנזקקים לטיפול רפואי דחוף פנו למוקד טלפוני של קופת החולים או למוקד רפואה דחופה בקהילה. רק 42% פנו לחדר מיון

מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, סיגל רגב רוזנברג, שהופיעה לדיון השני בוועדת החקירה האזרחית – ועדת אבניאלי-לויט לבחינת מדיניות האוצר שהביאה לקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי - סיפרה כי "אצל בכירי האוצר הדרישה ממני היא 'תתייעלי!'. כלומר: מה את עושה כדי להוריד שירותים למבוטחים".

הדיון הוקדש בישיבה זאת לשמיעת עדויות מרופאים, מנהלי מוסדות רפואיים, קופות חולים וגם חולים ובני משפחותיהם שתיארו בפני הוועדה את משמעות החוסר בתקציב, על כלל השלכותיו.

רגב-רוזנברג אמרה עוד בעדותה: "חוק ביטוח הבריאות הממלכתי שנחקק ב-1995 היה מתנה שקיבלו כל אזרחי ישראל. הכוונה היתה שאנשים לא יהיו צריכים למכור את הבית שלהם או לקחת את הירושות שלהם בשביל לקנות בריאות ולקבל רפואה טובה.

סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית "מאוחדת". "אנשי האוצר לקחו חוק נהדר עם תקציב סביר שאפשר לתת איתו שירות ושחקו אותו עד דק". צילום: רמי זרנגר

"אם היום היו נותנים לנו, קופות החולים, את אותה עלות פר-נפש שנתנו לנו ב-95', היינו מקבלים תוספת של 42% לתקציב - כלומר עוד 22 מיליארד שקל. הפער הזה הוא בדיוק מה שחסר כדי לעשות רפואה מצוינת בישראל כי יש פה רופאים ואנשי צוות רפואי מהטובים בעולם.

"אולם אנשי האוצר לקחו חוק נהדר עם תקציב סביר שאפשר לתת איתו שירות ושחקו אותו עד דק, ב-42% במשך 25 שנה. אצלם להתייעל זה להוריד מרפאות, זה אומר שתהיה אחות אחת בלבד ל-5,000 איש, זו ההמתנה הממושכת במיון. התוספת של עוד 22 מיליארד שקל לתוך המערכת זה כסף שמגיע לכל אזרח במדינת ישראל.

"אם היינו יכולים לדרוש חזרה את התקציב המגיע לבריאות", אמרה רגב רוזנברג, "הייתי מחלקת אותו לשלושה חלקים: חמישה מיליארד שקלים באופן מיידי כדי לסגור את הגירעונות שנוצרו במערכת הציבורית. סכום נוסף מיועד לקיצור תורים לאחר קביעת זמני המתנה סבירים, כסטנדרט מחייב. התקצוב לכך צריך להיות 'כסף צבוע'. צריך לוודא שבאמת עושים זאת לאותה מטרה. החלק השלישי בתכנית צריך להיות מכוון לתכניות ייעודיות, וגם כאן לתת כסף תמורת הטמעה.

"הפתרון הנכון הוא 'כסף צבוע' ולא מבחני תמיכה כפי שנהוג היום. לא סביר לקיים מבחני תמיכה לאשפוזי בית בסך של כ-70 מיליון שקל כשההוצאה האמיתית היא כ-700 מיליון. יש להעלות את מס הבריאות ולבנות סל שירותי קהילה שיתעדכן כאחוז קבוע מהסל כולו כדי לתת שירותים חדשים למבוטחים. כמו כן יש לבצע עדכון קבוע של סל התרופות בגובה של בין 1% ל-1.5% מסל השירותים הכולל".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אמר בעדותו: "מה שקרה הוא כשל מבני הגורם להרעבה של המערכת. האוצר, לאורך שנים, התנגד להכנסת מרכיב עלויות האשפוז במדדים לשם עדכון תקציב הקופות. כמו כן התנגד להכנסת המדד הדמוגרפי - כולל את נושא ההזדקנות - שהוא מאוד חשוב שכן הוא משכלל גם את תוספת העלויות הנדרשת עקב הזדקנות האוכלוסיה. כתוצאה מכך, אין עדכון מספק וצריכים להיות נתונים לחסדי משרד האוצר. בסופו של דבר יש שחיקה של מיליארדים".

גם פרופ' דוידוביץ' קרא להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות באמצעות הגדלת מס הבריאות שיוטל על אזרחי ישראל. כמו כן קרא לחזק את רפואת הקהילה ואת בריאות הציבור ולתקצב נושא זה בנפרד מסל התרופות. "ניתן לצבוע תקציב ייעודי מתוך מיסוי הטבק, כנהוג בחלק מהמדינות המערביות".

פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, "חולה סטן "רואה אונקולוג פעם ברבעון בערך, שזה המינימום של המינימום" (צילום: "איכילוב")

פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, העיד על המחסור הקשה שעימו מתמודד המערך האונקולוגי בישראל: "יש מחסור בתקנים לרופאים, לפיזיקאים, לאחיות מומחיות. יש בישראל 175 אונקולוגים בכירים כאשר התקן לכל אונקולוג הוא 1,700 חולים בשנה. בפועל אנחנו רואים 2,200, והפער רק הולך וגדל עם השנים, בעוד התקנים כמעט שלא מתעדכנים ולא עולים.

"חולה סרטן", אמר פרופ' וולף, "רואה אונקולוג פעם ברבעון בערך, שזה המינימום של המינימום. כשזה קורה, אני, כרופא, בסך הכל מספיק לראות שהחולה בסדר, שלא קרתה שום קטסטרופה. אם רוצים לספק כאן טיפול ראוי לחולים האונקולוגיים, על המדינה לפעול לעידוד ולסיוע לרופאים המבקשים להתמחות בתחום הזה".

ד"ר עדי ניב יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי, אמר בעדותו: "לנוכח כל תמרורי האזהרה ולנוכח כל הסימנים, המדינה מתעלמת מהמצב הקיים ולא נותנת מענה לצרכים של תושביה. אנחנו מדברים כאן על נתונים שכולנו מבינים את המשמעויות, אבל לא עושים דבר ולא נערכים לבאות. זאת היה צריך להתחיל לתכנן עוד לפני עשור".

על תוצאות השחיקה בתקציב העידו כמה חולים צעירים שנותרו בשנה האחרונה ללא טיפולים חיוניים בסל הממלכתי. אחד מהם סיפר: "מגיל אפס הכינו אותי לרגע שאפסיק לראות". הוא חלה ב-RP, מחלה שהידרדרותה גורמת לעיוורון. "בגיל 18 עברתי את כל המיונים כדי להשתתף במחקר לשימור הראייה, אבל בשלבים האחרונים נמצאתי לא מתאים. לפני חצי שנה פנו אלי שוב ואמרו שה-FDA אישר מחקר ואני יכול להגיע כדי לעבור ניתוח, אבל העלות היא מאוד מאוד גבוהה ומגיעה לכ-850 אלף דולר. הדבר הכי גדול שהניתוח הזה הבטיח לי, שאוכל להמשיך לחיות את החיים שלי ושהאיום שאקום בוקר אחד ולא אוכל עוד לראות, לא יהיה קיים יותר. בלי הניתוח לא אוכל להמשיך לעבוד ולהתקיים, אהיה הרבה יותר תלותי באחרים. למדינה תתווספנה עוד הוצאות של הביטוח הלאומי המשולמת לעיוורים".

חולת סרטן מוח בת 40 סיפרה על טכנולוגיה שמאריכה את חייה אולם איננה בסל בשל היעדר תקציב. "סרטן המוח נפל עלי ביום בהיר אחד. אחרי שעברתי את כל הטיפולים, אני נזקקת לטכנולוגיה מסוימת רק כדי להאריך חיים. נאמר לי שאני יכולה לקבל את המכשיר החדש אבל לשנתיים בלבד. אני רוצה לחיות חיים ארוכים, לא רק שנתיים. אבל אני לא מקבלת את זה מהמדינה. המכשיר עולה 18 אלף יורו בחודש.  איזה חולה יכול להרשות לעצמו הוצאה שכזאת?".

מנכ"לית פארמה ישראל: "הפער שבין הרצוי למצוי"

עו"ד אפרת כהן, מנכ"לית פארמה ישראל, אמרה בעדותה: "בשנים האחרונות אנחנו מתקרבים ל-1.8 מיליארד שקל בשנה - עלות התרופות שדורגו כחיוניות להיכלל בסל, בעוד שהתוספת השנתית לעדכון הסל היא קצת פחות מ-500 מיליון שקל בשנה. הנה הפער שבין הרצוי למצוי.

"לצד התפתחות הטכנולוגיה", הוסיפה, "יש גם את אתגר הטיפול בהזדקנות האוכלוסיה. אנחנו מדברים היום על קצת פחות ממיליון ישראלים שהם מעל גיל 65. אבל ב-2040 נגיע כבר ל-1.9 מיליון. האזרחים הוותיקים צורכים יותר שירותי בריאות, יותר תרופות, ועם הבעיה הזאת על מערכת הבריאות הציבורית להתמודד בשנים הקרובות. יש כיום תרופות שנטילתן מביאה לחיסכון בימי אשפוז".

עוד הופיעו בפני הוועדה פרופ' שרון חסין מנהלת המכון לטיפול בהפרעות בתנועה במרכז הרפואי שיבא שהיא גם ראש ועדת הסל של האיגוד הנוירולוגי וכן אם לבן 12 החולה במחלת יתום.

בסכמה את הדיון בישיבה הזאת, אמרה יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ד"ר דפנה אבניאלי: "העדויות האחרונות חשפו בפנינו תמונה לא פשוטה של בכירי המערכת הנדרשים לקצץ בשירותים כתנאי לקבלת תקציבי תמיכה מהמדינה, על רופאים ואחיות שאין בידיהם את הכלים והתקנים הנדרשים למתן טיפול רפואי סביר. על חולים והוריהם הזועקים לתרופות ולטכנולוגיות חיוניות ביותר, שנותרו מחוץ לסל בשל מחסור עמוק בתקציבים.

"במקביל אנו שומעים שוב ושוב על היעדר תכנית לאומית ליישום חוק ביטוח הבריאות הממלכתי שתבטיח את המשך קיומו לאור הזדקנות האוכלוסיה וצורכי הטיפול הרפואי באזרחי ישראל הגדלים והולכים".

נושאים קשורים:  ועדת אבניאלי–לויט,  ד"ר עדי ניב יגודה,  תקציב הבריאות,  פרופ' נדב דוידוביץ',  סיגל רגב רוזנברג,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
02.04.2019, 13:28

להתייעל זה לאו דווקא להוריד שירותים לאזרח. זה יכול להיות גם קיצוץ משכורות מנופחות של בכירים, או צמצום משרות מיותרות.

02.04.2019, 20:07

נו באמת, מערכת הבריאות קורסת, החברה ובזאת אתה מתעסק, כולנו באותה הסירה

אנונימי/ת
03.04.2019, 07:20

תרגע יששכר, הסברתי למנכלי"ת הנכבדה מה הכוונה התייעלות. ולא דברתי דווקא על רופאים. מנכ"ל שאומר - אם מבקשים ממני להתייעל אז מבקשים ממני לצמצם שירותים - לא ראוי להיות מנכ"ל. זו תשובה של פקיד זוטר.

03.04.2019, 20:45

לא הייתי מנכ"ל מעולם, גם לא פקיד זוטר. רופא כן, בתפקידים כאלה ואחרים. האם נרגעתי? מהסתכלות על הרפואה הציבורית בישראל אני לא נרגע. גם לא ישן טוב

04.04.2019, 01:22

אנונימי יקר,
מדבריך ניכר שהינך בכיר במערכת הבריאות או בקופ״ח מאוחדת אך לא ניתן ״לחשוד״ בך שהינך רופא. אם אני טועה בכך הרי שגרעין הרופא שבך רופד על ידי משמנים פקידוניים.
מה זאת אומרת שבמונח ״התייעלות״ לא דיברת דווקא על רופאים?
מה ההיתממות הזאת? אתה דיברת בראש ובראשונה על רופאים כי אנו הרופאים הבטן הרכה שהכי חשופה לפגיעה. בשמה של ״שבועת רופא״ ארכאית אנו חווים עשרות שנים של עושק מוסרי וריגשי שלוקח בחשבון שלא נפקיר את חולינו בשום מקרה כי אנשים ערכיים אנו. זוהי ״צבועת הרופא״.
אתה בוודאי יודע וכדאי שגם הציבור ידע כי בימים אלה עשרות רופאים מקבלים מכתבי הגבלה (קפיטציה) על פעילותם שמודיעים להם כי אם ״יעזו״ לעבור מכסת פעילות/ניתוחים הם יתוגמלו רק ב-50% מהמגיע להם.
אתה שותף לחוצפה הזאת? ואתה עוד מעז לסבר את אזנו של יששכר?

04.04.2019, 01:33

ואוסיף דבר מה נוסף:
גם ״זעקתה״ של מנכ״לית קופ״ח מאוחדת היא עלובה ומגוחכת. אם ידיה כבולות מלספק למבוטחיה את הרמה הסבירה (לא מינימלית, אסור להסתפק בכך) של טיפול רפואי - עליה להניח את המפתחות על השולחן ולהכריז שאינה מוכנה לשאת באחריות של הפקרת המטופלים.
כך המנכ״לים של כל קופות החולים צריכים לנהוג, כך צריכים לנהוג מנהלי בתי החולים ומנהלי המחלקות.
״הטרנד״ הזה לא ייגמר לפני שתתרחש קטסטרופה (איך אף אחד לא רואה שהיא כבר כאן?).

אנונימוס 2.4 - קול משרד האוצר בוקע מגרונך. רופאים בעלי שכר מנופח, משרות מיותרות. אתה כנראה מנותק מהמציאות. אומרת מנכ"לחץ מאוחדת שמשרד האוצר שחק 40% מהכסף למערכת הבריאות. חזרתי אינך מתייחס. שאין מספיק תקני רופאים ושרופאים נאלצים לבצע 7 תורנויות ביותר, או להשאר אחרי תור ות, או לעבוד יותר מ26 שעות משמרת. שאיןקיום של סעיפים רבים בהסכמים הקיבוצים. אין מתמחים, אין מומחים, אין תקנים, אין ציוד, אין מטות, אין סיעוד ואין ואין ואין. ולך מפריע שכר רופאים. ומדוע אינך כותב ששכר רופא מתחיל ב30 ש "ח לשעה והרוב המוחלט של הרופאים מרוויחים 56 ש" ח לשעה.
אז תן כבוד למנכ"לית החדשה במאוחדת ונקווה שאנשי האוצר לא יבואו איתה חשבון.ואתה אנונימוס, צא מהמאורה ואפשר לנו לדבר פנים אל פנים.

אנונימי/ת
09.04.2019, 22:59

מסתבר שאפשר לקבל MD גם בלי להבין מה קוראים. היכן ראית שמישהו כאן הזכיר שכר של רופאים? אם אתה מתקשה בהבנה של טקסט פשוט , אל תתבייש ובקש הבהרות.

אנונימי/ת
09.04.2019, 10:38

המערכת פועלת ללא שליטה. השיקולים הקליניים, הזולים והלא-רעים, כמעט שנמחקו. תנו לרופא המשפחה 15 דקות, לפחות, לראות מטופל ותראו איך מספר הבדיקות וההפניות יורד. מאידך, הוסיפו מיטות, מכונות ותקנים המבוססים על אופי העבודה הנוכחי, ותראו איך תוך חודשים ספורים הגודש חוזר לקדמותו.

אנונימי/ת
09.04.2019, 10:38

המערכת פועלת ללא שליטה. השיקולים הקליניים, הזולים והלא-רעים, כמעט שנמחקו. תנו לרופא המשפחה 15 דקות, לפחות, לראות מטופל ותראו איך מספר הבדיקות וההפניות יורד. מאידך, הוסיפו מיטות, מכונות ותקנים המבוססים על אופי העבודה הנוכחי, ותראו איך תוך חודשים ספורים הגודש חוזר לקדמותו.