ועדת החקירה האזרחית בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט, שבחנה את מדיניות האוצר שהביאה לקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי, פרסמה אתמול (א') את המסקנות שעלו מדיוניה ולצידן המלצותיה לממשלה, ובמסמך המסכם הדגישה: "2019 היא שנת ההזדמנות. אנו קוראים לאזרחי ישראל לצאת ולדרוש מהממשלה ליישם את ההמלצות ולעמוד בהתחייבויותיה, כמתחייב בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי המושתת על עקרונות של שוויון, צדק ועזרה הדדית".
עוד בעניין דומה
במסמך המסקנות הנוקב שכתבו השופטות שעלו מתוך עשרות העדויות שהושמעו לפני הוועדה, נאמר בין השאר: "נחשפה בפנינו תמונת מצב מדאיגה המאיימת על המשך איתנות מערכת הבריאות הציבורית בישראל. תמונת מצב זו צריכה להדיר שינה מעיני תושבי ישראל והממשלה. היא מחייבת שינוי מיידי בסדר העדיפויות הלאומי והקצאת תקציבי חירום לשיקום מערכת הבריאות ותיקון מנגנוני התקצוב שלה, האחראים בין השאר על אובדן החמלה של המערכת וראיית המטופלים דרך הפריזמה הכלכלית בלבד.
"מצאנו מדיניות מתמשכת של הרעבה תקציבית שהובילה לירידה בהשתתפות המדינה במימון צורכי הבריאות של תושבי ישראל ולעלייה בהוצאה הפרטית שלהם על שירותי בריאות.
"מצאנו כי מדיניות זו נכשלה והביאה לכך שמדינת ישראל הפרה את מחויבותה כלפי תושביה: היא איננה מספקת עוד שירותי בריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח/ת, ואיננה עומדת בעקרונות שהיא עצמה הגדירה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי: מתן שירותי בריאות לתושביה תוך שמירה על צדק, שוויון ועזרה הדדית.
"מצאנו כי מדיניות ההרעבה התקציבית מיושמת דרך מנגנוני תקצוב לקויים שאינם נותנים מענה לצורכי הבריאות של תושבי ישראל. מנגנונים אלה יצרו כשלים ועיוותים מהותיים בכל שדרות מערכת הבריאות הציבורית. את הסימפטומים שלהם אנו רואים היום דרך: חולים השוכבים במסדרון, וזאת מעבר למותר ברשיון משרד הבריאות; חולים המתחננים לתרופות חיוניות שאינן נכללות בסל הממלכתי; מחסור בתקנים לצוותים רפואיים - רופאים/ות, אחים/יות ואחרים; עומסים בלתי נסבלים ומחסור בתורים בקהילה; הגבלות על אפשרות תכנונית וגמישות בקרב הנהלות בתי החולים, הנהלות קופות החולים ובקרב הדרג המקצועי במשרד הבריאות.
"לא מצאנו כוונת זדון במדיניות התקציבית של מערכת הבריאות. אפשר שמנגנוני התקצוב שלה היו נדרשים בראשית הדרך עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על מנת להביא להתייעלות המערכת. עם זאת, אין ספק שבמהלך השנים מדיניות תקציבית זו הפכה למרעיבה וגרמה להידרדרות במערכת הבריאות. מדיניות זו חייבת להיפסק. דינם של חלק ממנגנוני התקצוב הקיימים - דוגמת הסכמי הייצוב - לעבור מן העולם.
"מצאנו כי המתווה לשיקום מערכת הבריאות, שניסח המנהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, הכולל שינוי במנגנוני תקצוב מרכזיים לצד תקצוב מידי של חמישה מיליארד שקל לבסיס תקציב 2020, והוגש לממשלה בחודש ינואר 2019, נותן מענה ראוי למצב החירום שבו אנו נמצאים. לפיכך, אנו קוראים לממשלה הנכנסת להציב את מערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות שלה ולאמץ מתווה זה למען שיקום מערכת הבריאות הציבורית.
"מצאנו כי למדינת ישראל דרושה תכנית אסטרטגית ותכנון לאומי ארוך טווח למערכת הבריאות, על מנת להיערך לאתגרים העתידיים ובפרט הגידול באוכלוסיה, הזדקנות האוכלוסיה והקידמה הטכנולוגית.
"מצאנו כי מערך בריאות הנפש מצוי במצוקה ממשית הפוגעת באחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. זוהי לא רק הפרת מחויבות המדינה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אלא גם הפרת האחריות המוסרית הבסיסית של המדינה כלפי פגועי הנפש שבחברה. אנו קוראים לכן לממשלת ישראל, משרד האוצר ומשרד הבריאות לקיים דיון חירום בנושא ולהעביר לאלתר את התקציבים המעוכבים.
"אנו סבורים כי מערכת הבריאות מצויה על קו פרשת המים. החמצת ההזדמנות הקיימת השנה תוביל בהכרח לקריסת המערכת בתוך שנים ספורות - גם לאור הגידול הדרמטי באוכלוסיה המתבגרת, הצפוי בעשור הקרוב".
המלצות הוועדה
בפרק ההמלצות נכתב במסמך שסיכם את דיוניה הוועדה:
ההקצאה של חמישה מיליארד שקל כתוספת מיידית לבסיס תקציב משרד הבריאות כבר לשנת 2020 היא בנוסף לתקצוב מיידי של תקנים לצוותים הרפואיים ולסיעוד.
גיבוש תכנית לאומית רב שנתית למערכת נועדה להגדיל באופן שיטתי את ההוצאה הציבורית על בריאות כך שבשנת 2025 היא לא תפחת מ-6.3% מהתמ"ג – שיעור הממוצע במדינות ה-OECD – לעומת 4.6% כיום בישראל. במקביל יש להפחית בנטל ההוצאה הפרטית של תושבי ישראל כך שתעמוד על לא יותר מ-25% מההוצאה הלאומית.
יש להתאים מנגנוני תקצוב ועדכון אוטומטיים שיכללו את המרכיבים הבאים: עדכון דמוגרפי שיביא עדכון לידי ביטוי את מלוא הגידול באוכלוסיה את הזדקנות האוכלוסיה בכל שנה.
יש לשנות בחוק את הרכב המדד כך שייתן פיצוי מלא לגידול בשכר עובדי מערכת הבריאות ובעלויות האשפוז.
שיעור העדכון הטכנולוגי השנתי חייב לעמוד על תוספת שנתית בשיעור 2%-1.5% מעלות סל הבריאות.
יש לצמצם את מנגנוני התמיכה בדיעבד בקופות החולים - הסכמי הייצוב - למינימום עד ביטולם המוחלט בתוך חמש שנים והטמעת היקף התמיכה שבהסכמי הייצוב הנוכחים בעלות הסל לקופות.
החל מ-2020 ייקבע מנגנון עדכון לתוספת התקציב לפי סוג שירות, מצבת התקנים וגם בנושא הזה יש לקחת בחשבון את הגידול באוכלוסיה והזדקנותה לצד עדכון מחירי התרופות ועדכון טכנולוגי.
יש להעמיד תקצוב מיידי לבתי החולים להבטחת יציבותם: הכנסת הגירעונות המוכרים בתכניות ההבראה של בתי החולים הציבוריים, לבסיס התקציב שלהם, כדי למנוע מצבים של כיסוי גירעונות בדיעבד.
מיטות אשפוז וכוח אדם
יש להוסיף מיטות אשפוז לבתי החולים הכלליים לצד תוספת תקנים וכן ביצוע מיידי של החלטות הממשלה בדבר הקמת שני בתי חולים נוספים בצפון ובדרום הארץ.
יש לקבוע כי החל משנת 2023 שיעור מיטות האשפוז הכללי ביחס לגודל האוכלוסיה לא יפחת מ-1.9 מיטות ל-1,000 נפש ותקצוב מלא של תקני צוותי רפואה וסיעוד וצוותים רפואיים אחרים הנדרשים לצורך הפעלת המיטות והקמתן.
הוועדה ממליצה לקבוע כיעד שהחל משנת 2023 תיאסר בתקנות הפעלת מיטות מעבר לרשיון המחלקה הקבוע במשרד הבריאות ותיאסר הצבת מיטות במסדרון.
מומלץ להגדיל את הקצאת התקציב הייעודי לפיתוח שירותי אשפוז ביתי כחלופה לאשפוז במערך האשפוז הכללי.
על רקע המצוקה הקשה והצורך להיערך לגידול והזדקנות האוכלוסיה ולעלייה בתחלואה הכרונית, מומלץ עדכון תקני צוותי רפואה, סיעוד ומקצועות בריאות נוספים ותקצובם בהתאם להמלצות להגדלת שיעור מיטות האשפוז, עדכון הגידול באוכלוסיה והגדרת הזמן הסביר לעיל.
גיבוש ותקצוב תכנית לאומית רב שנתית לתקנון כח האדם במערכת הבריאות למתן מענה לפרישת רופאים אחיות וצוותים רפואיים וכן למקצועות במצוקה.
יש להגדיל את תקינת צוותי הרפואה, הסיעוד ומקצועות בריאות נוספים, בהתאם לגידול פעילותם באופן רציף וללא רף המינימום של עליית היקף הפעילות ב-10% כפי שמבוטא כיום בהסכם השכר עם האחים והאחיות.
זמני המתנה ובחירת רופאים
מומלצת הגדרת סטנדרט לזמני המתנה - "זמן סביר" - לרפואת משפחה ולרפואה יועצת בקהילה. הגדרת "זמן סביר" למפגש אצל רופא/ת המשפחה, רפואה יועצת בקהילה, צוותי בריאות הציבור כדי לאפשר טיפול נאות. ההמלצה היא: יישור קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים: 15-12 דקות למפגש.
הגדרת סטנדרט ל"מרחק סביר" ממקום מגורי המטופל לשם הגעה לרופא המשפחה, רפואה יועצת, לבדיקות אבחון והדמיה לקבלת טיפול רפואי ולמתן שירותי בריאות הציבור.
מומלץ על הפעלת מערכי דיווח ומעקב אחרי תורים לרפואת מומחים ולניתוחים אלקטיביים וקביעת זמני המתנה מקסימליים. מעבר להם יוכל המטופל לבחור בכל רופא/ה או ספק שירותי בריאות לקבלת השירות.
בריאות הנפש
הוועדה מצאה שמערך שירותי הבריאות למתמודדים עם בעיות נפשיות הוזנח במשך השנים. תשתיות האשפוז בחלק מהמוסדות אינן ראויות לשהות מטופלים. תורי ההמתנה בקהילה בלתי סבירים. יש ליישם באופן מלא ומיידי את כל ההמלצות בנושא זה שכבר קיימות תוך העברת התקציבים שהוקצו לכך וקביעת סטנדרטים ל"זמן המתנה סביר" לקבלת שירותי בריאות הנפש בקהילה, החל מ-2020.
הוועדה המליצה על הקמת מערך רפואת חירום בבריאות הנפש ותקצובו למתן מענה במקרי משבר - מעין "מד"א נפשי" - והכשרת צוותים מטפלים להגעה ולהתערבות בבית. מערך רפואת חירום בבריאות הנפש יצמצם את האשפוז. ההגעה למיון תוגדר כאופציה אחרונה.
מומלץ על הקמת גוף אזרחי למימוש ההמלצות ומעקב אחרי ישומן. ישבו בו נציגים מפורום הארגונים, נציגי ועדת החקירה האזרחית וחברים ממועצת הבריאות. על משרד הבריאות יהיה להגיש דיווחים לגוף הזה וכן לוועדת הרווחה העבודה והבריאות בכנסת על אופן מימוש תוספת התקציב שניתנה.