חדשות

עד להקמת הממשלה: מערכת הבריאות הקורסת תלויה על בלימה

תקציבים ותכניות של מערכת הבריאות נכנסו להקפאה בגלל הבחירות הקרובות ואף קיים חשש שחלקן ייגנז | לא ברור מי ימנה את חברי ועדת סל התרופות והאם הגדלת תקציבה אכן תאושר

סל התרופות. אי בהירות לגבי מינוי חברי ועדת הסל החדשה ותקציבה

עם פיזור הכנסת וההכרזה על בחירות חדשות בספטמבר, המשמעות היא שממשלה חדשה לא תוקם לפני נובמבר. בישראל מכהנת עתה ממשלת מעבר עד לבחירות בעוד יותר משלושה חודשים, ומוטלות עליה מגבלות רבות, בעיקר בנושאי תקציב. בין הנפגעים העיקריים מהמצב הזה – מערכת הבריאות, כאשר תכניות שונות הנוגעות אליה נכנסו להקפאה.

בשלב זה לא ברור, למשל, מה יהיה הרכבה של ועדת סל התרופות ומי ימנה את הוועדה שאמורה היתה להתכנס לראשונה באוקטובר ולהגיש בסוף חודש דצמבר השנה את ההמלצות להרחבת הסל שייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2020. בנוסף לאי הבהירות לגבי מינוי חברי הוועדה החדשה, קיימת אי ודאות האם מי ששימש כיו"ר הוועדה בתקופת דיוניה בסוף 2018 , פרופ' רוני גמזו, ימשיך בתפקיד. כמו כן לא ברור כרגע מה יהיה תקציבה והאם ההבטחות שנתן סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בדבר העלאת תקציב הוועדה ל-750 מיליון שקל אכן יאושרו על ידי משרד האוצר.

בנוסף, לא ברור אם מסקנות ועדת השופטות אבניאלי-לוויט, שהגיעה למסקנה שיש צורך בחמישה מיליארד שקל כתוספת מיידית לבסיס תקציב הבריאות, יאושרו וימומשו. קיים חשש שמסקנותיה החשובות של הוועדה האזרחית ייגנזו ומשמעות הדבר עלולה להיות מכה אנושה למערכת הבריאות.

עוד אמורים להיות מושפעים לרעה מהמצב הנוכחי: תכנית לפתרון בעיית הצפיפות במחלקות האשפוז, בעיקר בפנימיות; התכנית להוספת מיטות ותקנים לרופאים ואחיות וכן לבתי החולים הפסיכיאטריים.

זאת ועוד, לא ברור כרגע כיצד תמומש התכנית לאישור הקמתו של בית החולים החדש בבאר שבע ומה יהיה גורל התכנית לבית חולים נוסף בצפון הארץ. סוגיה אחרת נוגעת לתיקון עיוותים בתמיכות לבתי החולים ולקופות החולים, לפתרון בעיית הצפיפות וקיצורי התורים לטיפולים.

"הארץ" ציטט אתמול (א') בקשר זה את פרופ' ארנון אפק, משנה למנהל "שיבא" וקודם לכן מנכ"ל משרד הבריאות, שאמר: "בתקופה כזאת אתה תקוע מבחינה תקציבית ולא יכול להפעיל שום תכנית אסטרטגית כמו לקיצור תורים. אני זוכר תקופה שבה פעלה ממשלת מעבר - נדרשנו לטפל מיד באירוע של זיהומים נרכשים באחד מבתי החולים ולא היה כסף לזה".

על פי דיווח אחר בנושא זה ב"דה מרקר", ציינה הכתבת רוני לינדר כי "ההחלטה על בחירות סיכלה הישגים משמעותיים של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהושגו במשא ומתן הקואליציוני הקודם. מערכת בריאות שממילא נמצאת בתת תקצוב נלקחה כבת ערובה".

בין השאר ציינה כי "ליצמן היה קרוב מאוד להשיג את הדרישות שלו: הגדלת התוספת השנתית לסל התרופות בעוד 250 מיליון שקל (ל-75 מיליון); תוספת של מיליארדים להפחתת העומסים ולהכנת מערכת הבריאות להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסיה; העלאת מס הבריאות בכ-0.5% כדי לממן חלק מהמטרות הללו. גם הוועדה המיוחדת שהוקמה למציאת פתרון למחלקות הפנימיות ושהגישה תכנית שאפתנית לחיסול תופעת המיטות במסדרון בתוך חמש שנים נכנסה להקפאה עד אחרי הבחירות הבאות".

"ידיעות אחרונות" ציטט את פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, שאמר: "המצב הפוליטי המוזר ודאי לא מסייע לנו לקדם את דו"ח הוועדה".

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  בחירות 2019,  חדשות,  ועדת אבניאלי–לויט,  ועדת סל התרופות,  סגן שר הבריאות ליצמן,  פרופ' אבישי אליס,  פרופ' ארנון אפק,  תקציב מערכת הבריאות
תגובות
 
אנונימי/ת
03.06.2019, 13:02

אם לרופאים היה קצת שכל - היו מתחילים עכשיו להעלות לשיח הציבורי את הסכם השכר הבא. עכשיו נתניהו סחיט ויעשה הכל כדי להשתיק בעיות, להשיג מנדטים ולהקים ממשלה.
אבל באתר הזה, שהוא אתר של רופאים, השיח הוא על מערכת הבריאות. לא על שכר הרופאים.
לשיפור השכר - יעשו שביתה מצחיקה של יומיים אחרי הבחירות.
אז תמשיכו לעסוק במערכת הבריאות ואל תתלוננו על השכר. בתקוה שלא ירד...

כמה נזק למערכת הבריאות גורמת דחית בחירת הממשלה ב 3 חודשים. עצרו את תהליך חלוקת המיטות, ועצרו את תהליך הוספת כספים לבתי"ח, ועצרו את תהליך הוספת תקנים לסיעוד לרופאים, ועצרו את כול הבינוי במערכת הבריאות כולל הוספת שני בתי"ח נוספים וגם את ההשקעה במערכת הבריאות. ואז אני בודק מה בעצם נעשה בנידון בשנים האחרונות. תקנים ? מיטות? בתי"ח חדשים? הגדלת תקציב סל הבריאות? אז דיבורים והצהרות יש כול הזמן אבל בפועל? כלום ונראה שגם לעתיד לא יעשה כלום. לא יעשה כלום כי בפועל זה לא מענין את שר הבריאות. וצריך לאמץ את מה שאמר: אין כלום כי לא היה כלום ולכן גם לא יהיה כלום. אז שנבין שגם ב 3 חודשים אלו לא יקרה כלום הקשור לשיפורים של מערכת הבריאות הקורסת.