מחקרים

ההשפעה של אבולוקומאב על אירועים קרדיו-וסקולריים במטופלים עם מחלה קרדיו-וסקולרית

אנליזה ספציפית שהוגדרה מראש מתוך מחקר FOURIER מצאה כי אבולוקומאב, תרופה במנגנון מעכב PCSK9, שיפרה את התוצא הקליני עם הפחתה משמעותית באירועים קרדיו-וסקולריים

16.06.2019, 15:55

אבולוקומאב (Evolocumab), תרופה במנגנון המעכב  PCSK9י(Proprotein convertase subtilisin/kexin type 9), הפחיתה רמות כולסטרול-LDLי(Low Density lipoprotein, ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) והפחיתה שכיחות אירוע קרדיו-וסקולרי ראשון. זאת כפי שהוכח כחלק ממחקר FOURIERי(Further Cardiovascular Outcomes (Research with PCSK9 Inhibition in subjects with Elevated Risk). אך עם זאת, נמצא כי במטופלים אלו עדיין קיים סיכון גבוה לאירוע קרדיו-וסקולרי חוזר. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של אבולוקומאב על סך האירועים הקרדיו-וסקולריים, מאחר וקיימת חשיבות גבוהה של סך האירועים הקרדיו-וסקולריים למטופלים, לקלינאים ולכלכלני הבריאות.

במחקר זה בוצעה אנליזה שניונית של נתוני מחקר FOURIER, מחקר רנדומלי בשיטת הסמיות-הכפולה, אשר השווה בין אבולוקומאב ואינבו. במחקר בוצע מעקב אחר מטופלים במשך חציון של 2.2 שנים. המחקר כלל 27,564 מטופלים עם מחלה טרשתית יציבה אשר קיבלו טיפול עם סטטינים. אנליזה בוצעה במידע שנאסף בין מאי 2017 לפברואר 2019. נקודת הסיום הראשונית שנבדקה הייתה משך הזמן עד לאירוע התמותה הקרדיו-וסקולרי הראשון, אוטם לבבי, שבץ, אשפוזי עקב אנגינה לא יציבה או רה-וסקולריזציה כלילית. נקודת הסיום השניונית המשמעותית שנבדקה הייתה משך הזמן עד לאירוע התמותה הקרדיו-וסקולרי הראשון, אוטם לבבי או שבץ. באנליזה שהוגדרה מראש, סך האירועים הקרדיו-וסקולריים הוערכו בזרועות הטיפול השונות.

ממוצע הגילאים של המטופלים היה 63, 69% מהמטופלים טופלו בסטטינים בעצימות גבוהה. חציון רמות כולסטרול-LDL שנמדדו בתחילת המחקר היה 92 מ"ג לדצ"ל (על מנת להמיר למילימול לליטר יש להכפיל ב-0.0259). תוצאות המחקר הדגימו 2,907 מקרים שהגיעו קודם כל לנקודת הסיום הראשונית וסך כולל של 4,906 מטופלים שהגיעו לנקודת הסיום הראשונית במהלך המחקר כולו. הודגם כי אבולוקומאב הפחיתה את סך נקודת הסיום הראשונית ב-18% (Incidence Rate Ratio, יחס שיעור היארעות 0.82; רווח בר-סמך 95% 0.75-0.90; P<0.001) אשר כלל גם אירועים ראשונים (יחס סיכונים 0.85; רווח בר-סמך 95% 0.79-0.92; P<0.001) וגם אירועים עוקבים (יחס שיעור היארעות 0.74; רווח בר-סמך 95% 0.65-0.85). סך כולל של 2,192 אירועים של נקודת הסיום הראשונית נצפו בקבוצה שנטלה אבולוקומאב, לעומת סך כולל של 2,714 אירועים בקבוצת האינבו. עבור כל 1,000 מטופלים שטופלו במשך 3 שנים, אבולוקומאב מנעה 22 אירועים ראשונים של נקודת הסיום הראשונית. כמו כן, נמנעו סך כולל של 52 אירועים של נקודת הסיום הראשונית. הפחתה בסך האירועים נבעה מירידה במקרים של אוטם לבבי (יחס שיעור היארעות 0.74; רווח בר-סמך 95%, 0.65-0.84; P<0.001), ירידה במקרי שבץ (יחס שיעור היארעות 0.77; רווח בר-סמך 95%, 0.64-0.93; P=0.007) וירידה באירועים של רה-וסקולריזציה כלילית (יחס שיעור היארעות 0.78; רווח בר-סמך 95%, 0.71-0.87; P<0.001).

מסקנת המחקר הייתה כי הוספת אבולוקומאב, תרופה במנגנון המעכב PCSK9, לטיפול עם סטטינים שיפר את התוצאים הקליניים. נצפתה הפחתה משמעותית בסך אירועי נקודת הסיום הראשונית שנבדקו, אשר נבעה מהפחתה באירועי אוטם לבבי, שבץ ורה-וסקולריזציה כלילית. יותר מפי שתיים ממספר האירועים נמנעו בזרוע שנטלה אבולוקומאב לעומת הזרוע שנטלה אינבו, כפי שנמצא באנליזה שהשוותה אירועים ראשונים בלבד. נתונים אלו מספקים תמיכה נוספת ליתרונות בהמשך טיפול אגרסיבי מוריד שומנים בדם, למניעת חזרה של אירועים קרדיו-וסקולריים.

מקור: 

Murphy S. A. et al. (2019) JAMA Cardiology. doi:10.1001/jamacardio.2019.0886

נושאים קשורים:  מחקרים,  אבולוקומאב,  הפחתת שומנים בדם,  אירועים קרדיו-וסקולריים,  סטטינים,  כולסטרול
תגובות