מחקרים

ליפופרוטאין(a), עיכוב PCSK9 וסיכון קרדיו-וסקולרי - תובנות ממחקר FOURIER

מחקר מצא כי טיפול עם אבולוקומאב (Evolocumab) מפחית את רמות הליפופרוטאין(a) בדם וכתוצאה מכך, ככל הנראה, מוריד את הסיכון להתפתחות אירועים קרדיו-וסקולריים

16.06.2019, 16:05
טרשת עורקים (אילוסטרציה)
טרשת עורקים (אילוסטרציה)

ישנה סברה כי ליפופרוטאין(a) משחק תפקיד סיבתי בהתפתחות טרשת עורקים. נמצא כי מעכבי האנזים PCSK9י(Proprotein convertase subtilisin/kexin 9) מפחיתים משמעותית את ריכוז הליפופרוטאין(a) בפלזמה. עם זאת, הקשר בין רמות ליפופרוטאין(a), עיכוב PCSK9 והפחתת סיכונים קרדיו-וסקולרי עדיין אינו ברור.

במחקר זה ליפופרוטאין(a) נמדד ב-25,096 מטופלים במסגרת מחקר FOURIERי(Further Cardiovascular Outcomes Research with PCSK9 Inhibition in Subjects with Elevated Risk), מחקר רנדומלי שהשווה בין התרופה אבולוקומאב (Evolocumab) לבין אינבו, במטופלים עם מחלה קרדיו-וסקולרית טרשתית מבוססת (חציון המעקב, 2.2 שנים). מודל קוקס שימש לחישוב הערך הפרוגנוסטי הבלתי תלוי של ליפופרוטאין(a) והיעילות של אבולוקומאב להפחתת סיכון כלילי, על ידי מדידת ריכוז הבסיס של ליפופרוטאין(a).

חציון (טווח בין רבעוני) ריכוז הבסיס הראשוני שנמדד של ליפופרוטאין(a) היה 37 (13-165) ננומול לליטר. בזרוע שנטלה אינבו, במטופלים עם ריכוז בסיס ראשוני של ליפופרוטאין(a) שנמדד ברבע הגבוה, נמצא סיכון גבוה יותר לתמותה ממחלת לב כלילית, אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה דחופה (יחס סיכונים מותאם של רבע 4:רבע 1, 1.22; רווח בר-סמך 95%, 1.01-1.48). הסיכון שנמצא במטופלים אלו היה בלתי תלוי ברמות הכולסטרול-LDLי(Low Density lipoprotein, ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה). לאחר 48 שבועות, אבולוקומאב הפחיתה משמעותית את ריכוז הליפופרוטאין(a) בחציון (טווח בין רבעוני) של 26.9% (46.7%- 6.2%). אחוז השינוי בליפופרוטאין(a) ובכולסטרול-LDL ב-48 שבועות, במטופלים הנוטלים אבולוקומאב, היה חיובי בצורה מתונה בהתאמה (מקדם המתאם r=0.37, רווח בר-סמך 95%, 0.36-0.39;  P<0.001). אבולוקומאב הפחיתה את הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית, אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה דחופה ב-23% (יחס סיכונים, 0.77; רווח בר-סמך 95%, 0.67-0.88) במטופלים עם ריכוז ליפופרוטאין(a) בסיסי גבוה מהחציון. כמו כן הטיפול עם אבולוקומאב הפחית את הסיכון ב-7% (יחס סיכונים, 0.93; רווח בר-סמך 95%, 0.80-1.08; P interaction=0.07) במטופלים בהם ריכוז ליפופרוטאין(a) שנמצא היה ברמת החציון ומטה. כאשר מזווגים את התוצאות עם סיכון בסיסי גבוה יותר, ההפחתה האבסולוטית בסיכון והמספר הנדרש לטיפול (Number Needed To Treat) במשך 3 שנים היה 2.49% ו-40 לעומת 0.95% ו-105, בהתאמה.

מסקנת המחקר הייתה כי רמות גבוהות יותר של ליפופרוטאין(a) קשורות לעליה בסיכון להתפתחות אירועים קרדיו-וסקולריים במטופלים עם מחלה קרדיו-וסקולרית מבוססת. ללא קשר לרמות כולסטרול-LDL. נמצא כי אבולוקומאב הפחיתה משמעותית את רמות הליפופרוטאין(a). כמו כן נמצא, מטופלים עם רמות בסיס גבוהות יותר של ליפופרוטאין(a) חוו הפחתה אבסולוטית גבוהה יותר ברמות הליפופרוטאין(a) ואף הראו נטייה לרווח כלילי גדול יותר מהטיפול עם מעכבי PCSK9.

מקור: 

O'Donoghue M. L. et al. (2019) Circulation. 139, 1483

נושאים קשורים:  מחקרים,  ליפופרוטאין,  הפחתת שומנים בדם,  מחלה כלילית,  טרשת עורקים,  כולסטרול
תגובות