דעות

תוספת תקציב לא תספיק - הגיע הזמן שמערכת הבריאות תגדיר יעדים מדידים

בים העיוותים, התמריצים והאינטרסים שניצבים ביסוד מערכת הבריאות, גם כשכבר ניתנת תוספת תקציבית, מצבה של "הזקנה" לא משתנה והיא ממשיכה לשכב במסדרון

מיטה במסדרון מחלקה פנימית. "אם ממשלת ישראל לא תפנה תקציב ייעודי ומשמעותי למיגור תופעת מיטות המסדרון ושיפור תנאי האשפוז, ראוי שישפוט אותה הציבור"

במציאות של מחסור תקציבי תמידי וסדר עדיפויות לאומי שאינו מציב את תחום הבריאות בראש (ולא נראה שהולך להשתנות), ייתכן שצריך לשבור את הפרדיגמה ולשנות את השיח הציבורי מול הממשלה.

במקום אמירות כלליות, שצריך עוד כסף למערכת הבריאות, הגיע הזמן להציב יעדים ברורים וסטנדרטים ל"טיפול רפואי נאות", ומהם לגזור דרישות תקציביות נוקבות מהממשלה. יעדים ומטרות - שאם לא יושגו בשל היעדר תקצוב - הציבור יידע לזהות ולבוא בחשבון עם נבחריו.

נכון להיום, בים העיוותים, התמריצים והאינטרסים שניצבים ביסוד מערכת הבריאות, גם כשכבר ניתנת תוספת תקציבית, מצבה של "הזקנה" לא משתנה, והיא ממשיכה לשכב במסדרון.

מצד אחד, שנים רבות שהציבור שומע את קברניטי מערכת הבריאות הציבורית זועקים שהמערכת "קורסת" או "גוססת" ושצריך עוד ועוד כסף - מסר שחלחל לאזרחים, מה שהוביל לכך שהאמון במערכת הבריאות הציבורית רק הולך ויורד. אחד הביטויים הכי מובהקים לחוסר האמון הוא השיעור חסר התקדים של בעלי ביטוח בריאות פרטי (83% בישראל, לעומת 35% בממוצע מדינות ה-OECD).

האם יש למערכת הבריאות מספיק כסף אבל התקציב מנוהל בצורה בזבזנית, או שצודקת מערכת הבריאות והמדינה פשוט החליטה להזניח ולשחוק את תחום הבריאות?

מצד שני, הציבור גם רואה את נציגי משרד האוצר טוענים בתוקף כי תקציב הבריאות רק הולך וגדל מדי שנה, אולי יותר מכל משרד ממשלתי אחר. טענות שמגובות באמצעות פרזנטציות מרשימות, גרפים ונתונים מספריים.

אז למי ולמה הציבור צריך להאמין? האם יש למערכת הבריאות מספיק כסף אבל התקציב מנוהל בצורה בזבזנית, או שצודקת מערכת הבריאות והמדינה פשוט החליטה להזניח ולשחוק את תחום הבריאות?

במידה מסוימת, ובאופן פרדוקסלי, נראה שבוויכוח המתמיד על תקציב מערכת הבריאות שני הצדדים מחזיקים בנתונים ובטיעונים נכונים. מצד אחד, תקציב משרד הבריאות גדל יותר מתקציבי משרדי ממשלה אחרים. מצד שני, מדובר בגידול שנמדד בערך נומינלי (מספרי) ולא ריאלי. כלומר, גם תוספות התקציביות שכבר ניתנו רחוקות מלשקף את הצרכים המתפתחים של אוכלוסיית ישראל בתחום הבריאות.

הגיע הזמן שמערכת הבריאות תתחיל להגדיר לעצמה מטרות ויעדים מדידים, מזוקקים וברורים שמולם ניתן יהיה לבחון את מחויבות הממשלה לתחום הבריאות.

דוגמה ליעד שכזה ניתן למצוא בהמלצות הוועדה לשיפור הטיפול במערך האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי החולים. ועדה, שכחלק מהמלצותיה, הציבה יעד ברור וקריטי לשיפור הטיפול במערך האשפוז, והוא: 0 אשפוזים במסדרונות בתוך 5 שנים, ו-2 מאושפזים בחדר.

לא ניתן להפחית מהחשיבות והדרמטיות של ההחלטה להעלים ממערכת הבריאות את הרעה החולה שנקראת "מיטה במסדרון". אך אל תתבלבלו - למרות שזהו יעד ראוי שמעטים אם בכלל יחלקו על חשיבותו, במציאות הקיימת סיכויי התממשותו נמוכים. כדי להשיג יעד ראוי וחשוב זה זקוקה מערכת הבריאות לתוספות תקציביות ייעודיות ומשמעותיות, שיממנו פיתוח ושיפור תשתיות פיסיות (קיימות וחדשות) לצד הגדלה ריאלית של כוח האדם.

דווקא על רקע יעד חשוב שכזה, ראוי להתחיל לבחון האם הממשלה באמת מחויבת לציבור ולבריאותו. כי אם ממשלת ישראל לא תפנה תקציב ייעודי ומשמעותי למיגור תופעת מיטות המסדרון ושיפור תנאי האשפוז, ראוי שישפוט אותה הציבור.

המחויבות יכולה לקבל ביטוי גם בדרישות שמציגות האחיות, שפתחו בשביתה על רקע תנאי העסקתן. לאחר שנים של שביתות שעיקרן דרישות שכר, נדמה כי כעת נאבקות האחיות על תנאי עבודה, סביבת עבודה ותקנים. דרישות ראויות וחשובות, שהשפעתן על הציבור ובריאותו היא מכרעת. הגיע הזמן להחזיר את הפרופורציות, ובמקום לטפל בטפסים ובמבדקי הערכה - יאפשרו לאחיות לחזור למיטת המטופל.

כך צריך להתחיל ולגבש יעדים ברורים גם בנושא תפוסה ממוצעת של מיטות אשפוז (למשל ממוצע שנתי של 80%) ולקצוב זמני המתנה לניתוחים, פרוצדורות ומומחים רפואיים ועוד. יעדים ברורים שניתן לתחום בזמן ולהצמיד להם דרישה תקציביות, ואז לציבור תהיה אפשרות לבחון את מדיניות הממשלה ביחס למצב מערכת הבריאות, ואולי להתנהל בהתאם.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"גלובס")

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  חדשות,  תקציב מערכת הבריאות,  שביתת האחיות,  אשפוז במסדרון
תגובות
 
29.07.2019, 22:56

צודק, כל כך צודק!
ובאותה הנשימה יש להדגיש שאת אותו הסטאנדט הראוי הזה, עליו אתה מדבר, אשר ניתן היה לקבל בסקטור הפרטי, התערבה הממשלה ופגעה אנושות בזמינות ובהנגשת הרופאים הטובים ביותר, התשתיות הטובות ביותר וציוד והטכנולוגיות המתקדמות ביותר. על אף אחוז גבוה של פוליסות בריאות פרטיות קשה היום לפגוש את הרופא שהמטופל רוצה באמת לפגוש. התורים מתארכים גם בסקטור הפרטי. ומגבלות שונות מצרות את רגלי הרופאים שאינם יכולים לתת את הטיפול הטוב ביותר למטופליהם. היחידים שהרוויחו מרפורמת הבריאות מ2016 ועד היום הן חברות הביטוח שממקסמות רווחים על חשבון בריאות הציבור. חברות הביטוח מחזירות פחות כסף לציבור המשלמים, הביטוחים המשלמים מממנים פחות ניתוחי שבן, וגובה ההשתתפות העצמית שנדרש המטופל לשלם עלתה בעשרות אם לא מאות אחוזים. הכל על חשבון בריאות הציבור. ככה זה כשאין שר בריאות במשך שנים, אין תוכנית ארוכת טווח וישנם עסקנים שכל עניינם הוא למקסם רווחים.
ד"ר אייל שפירא
יו"ר ארצ"י - ארגון הרופאים העצמאיים בישראל.

אנונימי/ת
30.07.2019, 13:02

אחד מהתחביבים שלי זה להפריך שקרים פופולריים. פה הכותב טוען שבישראל יש "83% ביטוחים פרטיים" וזה כמובן שקר גס, שמבוסס על סיווג השב"נים כ-"ביטוחים פרטיים". כמובן שאין דבר כזה ביטוח ללא חיתום, ולכן השב"נים הם לא ביטוח בדיוק כמו ש-"ביטוח לאומי" הוא לא ביטוח. השב"נים הם מה שקרוי בעגה המקצועית "כתבי שירות" אופציונליים.