מחקרים

הגבלה בצריכה הקלורית למשך שנתיים והסיכון למחלות קרדיומטבוליות

הגבלה בצריכה הקלורית למשך שנתיים הורידה באופן משמעותי את הסיכון למספר גורמי סיכון קרדיומטבוליים בנבדקים צעירים שאינם סובלים מהשמנת יתר. הממצאים במחקר זה מראים תועלת לבריאות הציבור מהגבלה קלורית קלה באנשים בריאים בגילאים 21-50

עבור מספר גורמי סיכון קרדיומטבוליים, ערכים הנחשבים תקינים קשורים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. במחקר זה שאפו החוקרים לבדוק את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של הגבלת קלוריות יחד עם תזונה מספקת על גורמי סיכון אלו בקרב צעירים ואנשים בגיל העמידה שהיו בריאים ורזים או בעודף משקל קל.

המחקר CALERIE היה מחקר שלב 2, רב-מוקדי, בהקצאה אקראית ועם קבוצת ביקורת בקרב אנשים צעירים ובגיל העמידה (בני 21-50), בריאים שאינם סובלים מהשמנת יתר (BMI בין 22.0-27.9 ק"ג/מטר בריבוע) בשלושה מרכזים בארה"ב. המשתתפים הוקצו באקראי ביחס של 2:1 להגבלה של 25% מהקלוריות הנצרכות או לדיאטה לפי רצון המשתתף. במחקר הוערכה התגובה לירידה של 25% בתצרוכת הקלורית למשך שנתיים על שלל גורמי סיכון למחלות קרדיומטבוליות (לחץ דם סיסטולי, דיאסטולי וממוצע, שומנים בדם, CRP, ציון סינדרום מטבולי, משק הגלוקוז וערכים של סוכר בצום, סוכר, תנגודת לאינסולין, רמות סוכר שעתיים אחרי צריכת מזון, שטח מתחת לעקומה עבור סוכר ואינסולין לאחר מבחן תגר של צריכת אינסולין) שנותחו לפי Intention-to-Treat.

בין ה-8 במאי, 2007 לבין ה-26 בפברואר, 2010, מבין 238 נבדקים שהוערכו, 218 הוקצו באקראי להגבלה של 25% בצריכה הקלורית (143 מטופלים, 66%) או לדיאטה לפי רצון המשתתף (75 מטופלים, 34%). מטופלים בקבוצת ההגבלה בצריכה השיגו ירידה ממוצע של 11.9% בצריכה הקלורית (טעות מתוקננת 0.7, בין 2,467 קק"ל ל-2,170 קק"ל) לעומת 0.8% (טעות מתוקננת 1.0) בקבוצת הביקורת (ממשקל זה, 71%  הורכב ממסת שומן [השינוי הממוצע במסת שומן 5.3 ק"ג חלקי השינוי הממוצע במשקל 7.5 ק"ג]), וירידה ממוצעת וקבועה של 7.5 ק"ג במשקל (טעות מתוקננת 0.4) לעומת עלייה של 0.1 ק"ג (טעות מתוקננת 0.5) בקבוצת הביקורת.

הגבלה בצריכה הקלורית הובילה לירידה קבועה וממוצעת בהשוואה לתחילת המחקר לכל גורמי הסיכון שנמדדו, ובכלל זה את השינוי בכולסטרול מסוג LDLי(p<0.0001), יחס הכולסטרול הכולל לכולסטרול מסוג HDLי(p<0.0001), ולחץ דם סיסטולי (p<0.0011) ודיאסטולי (p<0.0001). בנוסף, הגבלה בצריכה הקלורית הובילה לשיפור משמעותי בערכי ה-CRPי(p=0.012), רגישות לאינסולין (p<0.0001) וציון סינדרום מטבולי (p<0.0001) בהשוואה למקרי ביקורת. ניתוח נוסף הראה שתוצאות אלו נשארו משמעותיות לאחר תקנון לאיבוד משקל יחסי.

מקור: 

Kraus W.E et al (2019). The lancet. Diabetes & endocrinology, ISSN: 2213-8595;

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחקר אקראי,  קבוצת ביקורת,  הגבלה קלורית,  מחלות קרדיומטבוליות
תגובות