• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

כמעט 50% מהמטופלים נמנעים מלחשוף בפני הרופאים אירועים מסכני חיים

מסקר אמריקאי חדש עולה כי התמודדות עם אלימות במשפחה, תקיפה מינית, דיכאון ומחשבות אובדניות הם הנושאים שלמטופלים קשה לחשוף בשיחות עם רופאי משפחה ומהווים גורם סיכון בחייהם

התמודדות עם אלימות בתוך המשפחה, הישרדות לאחר תקיפה מינית, מאבק עם דיכאון ומחשבות אובדניות – אלה הם ארבעה הנושאים הבולטים ביותר שלמטופלים קשה לחשוף בשיחות עם אחרים ובכלל זה עם הרופאים שלהם או אנשי מקצוע שיכולים לסייע. כך עלה ממחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר ב-JAMA Network Open.

המחקר שבוצע בידי צוות מאוניברסיטת הבריאות ביוטה, הקולג' הקהילתי מילדסקס בקונטיקט ואוניברסיטאות מישיגן ואיובה, העלה כי 47.5% מבין 4,500 אנשים שהיוו מדגם ונתבקשו להשיב על שאלון – וחשו שהם נאלצו להתמודד עם אחד או יותר מארבעה הנושאים הנ"ל – לא העלו אותו לדיון בשיחה עם רופא משפחה וגם לא הציגו מידע קריטי הדרוש כדי שאיש מקצוע בתחום הבריאות יסייע להם בהתמודדות זאת. הסיבות להימנעות: מבוכה, פחד מגישה שיפוטית או חשש מפני השלכות ארוכות טווח שבחשיפת המידע לגורם זר ושיתופו במידע בעל משמעות אישית.

ראש צוות המחקר, ד"ר אנג'לה פגרלין, העומדת בראש המחלקה למדעי בריאות הציבור באוניברסיטת יוטה, ציינה כי "הבנה טובה יותר כיצד ניתן להעניק לאותם מטופלים תחושה של יתר נוחות בשיחה גלויה עם גורם מקצועי-קליני היא המפתח למתן סיוע, במיוחד כשמדובר באנשים שהבעיות הללו מהוות גורם סיכון בחייהם".

בדו"ח הודגש כי על רופא משפחה, או כל גורם מקצועי בתחום הרפואי הראשוני שאמור לסייע לאנשים אלה במצבם, חייב לדעת עם מה אותו אדם שעימו הוא מקיים דו-שיח, נאבק: "מטופלים שנמנעים מלחשוף את העובדה שהם הותקפו מינית מצויים, פוטנציאלית, בסיכון להפרעת דחק פוסט-טראומטית ובמקרים מסוימים גם להדבקה במחלת מין. יש דרכים רבות שגורם מקצועי בתחום הבריאות יכול לסייע לאותם אנשים כדי שיגיעו לקבלת טיפול נאות הדרוש להם".

ממצאי המחקר התבססו, כאמור, על שאלון שהופץ באינטרנט ליותר מ-4,500 איש ברחבי ארה"ב ב-2015. הגיל הממוצע של משתתפי הזרוע הראשונה של הסקר היה 36 ושל הזרוע השנייה 61. הציגו להם שורה של נושאים בתחום המידע הרפואי והם נתבקשו לציין אם נמנעו מלחשוף מידע זה מגורם מקצועי קליני וגם נתבקשו להיזכר מדוע נמנעו.

מניתוח הממצאים עלה כי בין 40% ל-47.5% ממשתתפי הסקר הדו שלבי הזה בחרו שלא לספר לספק השירות הרפואי שלהם על לפחות חוויה קשה אחת מתוך הארבע שחוו – כולן הוגדרו כחוויות שיש בהן כדי איום על החיים. מעל 70% דיווחו שהסיבה להימנעות מחשיפת הנושא הזה היתה מבוכה או חשש שהגורם המקצועי יטיף להם מוסר או יהיה שיפוטי.

כשמדובר בנערה או אישה או אדם צעיר – אזי שיעור ההימנעות מדיון עם גורם מקצועי היה גבוה יותר. הממצאים רק מבססים עוד יותר תוצאי מחקרים רבים אחרים שנעשו בשנים האחרונות ושהבליטו עד כמה גורמי מקצוע בתחום הבריאות מזלזלים או ממעטים להעריך את חומרתם של נושאים אלה או שאינם לוקחים ברצינות תלונות בנושאי בריאות, בעיקר של נשים, בעקבות אירועים מהסוג הזה.

פרופ' אנדריאה גורמנקין-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה בקולג' בקונטיקט סבורה כי הסיבה שרבים נמנעים מלשתף גורמי מקצוע ואחרים במידע אישי ושנטלו חלק באותו מחקר "רק ממחישה שהתופעה כנראה יותר נרחבת ושכיחה מכפי שעלה מהמחקר עצמו".

היא הדגישה את בעיית חוסר הנוחות או היעדר האמון השוררים בין מטופלים לבין גורמי המקצוע, מאחר שמדובר במידע אישי רגיש מאוד. לדעתה, מומלץ לבקש ממטופל למלא שאלון ולא לספר על הבעיה שלו כשהוא "מביט בעיני המטפל היושב לפניו". השלב הבא במחקר הזה יהיה לאתר מטופלים מיד לאחר שהם עוזבים את הקליניקה של הגורם המקצועי, לקיים עימם ראיון אישי ולבקש לפרט את פרטי האירוע שחוו, סמוך מאד להתרחשותו, "כאשר הזיכרון עדיין טרי".

יש לציין כי בנובמבר 2018 דיווח צוות המחקר הזה כי 80%-60% מהמשתתפים בסקר דומה לא חלקו מידע עם המטפלים שלהם ועם גורמי המקצוע גם בנושאים כמו דיאטה או פעילות גופנית ולערך שליש מהמשתתפים נמנעו מלדבר עם הגורם המקצועי כאשר מתגלה בינם לבינו אי הסכמה בדבר ההמלצות שהגורם המקצועי מציג לפניהם, בסיכום הפגישה.

שני הסקרים רק מבליטים את סוגית התקשורת והאמון שבין מטופלים לבין ספקי השירות הרפואי או הבריאותי, לצד הצורך של גורמי המקצוע השונים ליצור במרפאתם אווירה שבה יחושו המטופלים נוחות לספר על הכל, לא לחוש שהם נתקלים בגישה שיפוטית כלפיהם, לא למהר יותר מדי בהסקת מסקנות ולשתף את המטופל בדאגה שיש לגורם המקצועי לעניין הבריאות הגופנית והנפשית של איש-שיחו.

נושאים קשורים:  אלימות במשפחה,  פגיעה מינית,  מחשבות אובדניות,  דיכאון,  רפואת משפחה,  יחסי מטופל-רופא,  חדשות
תגובות