מערכת הבריאות בישראל פועלת במלוא הנחישות לטפל בחולים שלקו בקורונה ומתייצבת במלוא הדרה בחזית המאבק. המצוקות והפערים במערכת נחשפו במלוא עוזם כבר בתחילת המשבר הנוכחי. החסרים שנתגלעו והפערים שנחשפו אינם חדשים הם פועל יוצא של מדיניות סדורה ומכוונת, ארוכת שנים, של משרד האוצר. אותו משרד שקובע את הקדימויות, גם בבריאות.
עוד בעניין דומה
מדיניות ההרעבה, עליה נכתב רבות, מיושמת בפועל תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים, מהדרישות ומקריאות עזרה מהשטח לאורך השנים. תמוהה מכל היא העובדה כי הקצאת התקציב למשרד הבריאות עומדת בסתירה לכל ההערכות והתחזיות, לאורך שנים, כי מערכת הבריאות בישראל עומדת בפני משבר, זה שכמעט לפתחו עמדנו בימים אלה.
גם כיום, כשהמצוקה כבר נחשפה וכשדברים חייבים להתממש לכדי פעולה, האהדה המופגנת למערכת הבריאות בישראל ולעובדיה וההבנה כי מצבה אינו בכי-טוב, לא באו לידי ביטוי בדיוני קברניטיה במהלך המשא ומתן הקואליציוני, בעיצומה של המגיפה
במשך שנים רבות ניסו בכירים במערכת הבריאות, אנשי ציבור ונבחרים אחרים להרים קול זעקה. תמונת "הקשישה בפרוזדור" הפכה חזות המצוקה כולה. ועדות בדיקה וחקירה חשפו את הפערים בין הקיים לנדרש ומבקרי המדינה, לדורותיהם, חשפו והאירו אותם באור בוהק אם כי נוגה.
מחסור בכוח אדם, מחסור במיטות אשפוז, מחסור במיטות טיפול נמרץ, מחסור בדור המשך במקצועות קריטיים, תורניות ארוכות ורבות מידי למתמחים, פערים בין מרכז לפריפריה, פערים בין ישראל לעולם, ביטוחי בריאות כפולים ומופרכים, המתנה ארוכה לניתוחים, קריצה מפתה של הרפואה הפרטית לעובדים בציבורית ומה לא.
הקצאת משאבים ל"מבצעים" (מענקים לרופאים בפריפריה, תקציב למבצע קיצור תורים, רכישת מכשירי MRI, גם כן לבתי החולים בפריפריה וככלי הסברתי של משרד הבריאות לפועלו למיגור המצוקה) אינם יכולים להיחשב כפתרון למערכת שבבסיסה לוקה ובארגונה מקרטעת.
למרות הקשיים הרבים במערכת, מתגאים קברניטי המדינה, בצדק רב, באיכותה.
מקצוענות הצוותים הרפואיים, התגייסותם הבלתי מסתייגת באירועים חריגים ונכונותם לעבוד ב"תנאי הרעבה" אינם יכולים לשמש עוד מטבעות לשון לאיכותה של המערכת.
אירוע הקורונה מלמד כי ההשוואה של המערכת הבריאות הישראלית למדינות ה-OECD אינה כסות הכל שכן כל מדינות ה-OECD, למרות העושר היחסי של מערכות הבריאות שלהן, קרסו בזו אחרי זו. האירוע העולמי הנוכחי מלמד גם שעמידה ביעדי (joint commission international)יJCI, סטנדרט בינלאומי למערכות בריאות, אינה ערובה לחוסנה של מערכת רפואית. מרכזים רפואיים רבים שעמדו בסטנדרט הבינלאומי הזה והשקיעו כסף רב בהתכוננות לקראתו קרסו בזה אחרי זה.
בסיום משבר הקורונה, בארץ ובעולם, יעסקו אנשים, חברות, מדינות וגורמים רבים אחרים בהסקת מסקנות, שינוי ערכים, שינוי מגמות והתאמת יעדים. גם מערכת הבריאות בישראל חייבת להיערך לקראת יציאתה ההדרגתית ממשבר הקורונה אך הפעם לא לשגרה אלא לרפורמה, אמיתית ועמוקה, ולנצל, ללא מורא, את חשיפת תחלואיה מחד ואהדת הציבור מאידך לקידומה של מהפכה, לא פחות, בשירותי הבריאות בישראל.
אהדת הציבור למערכת הבריאות בארץ בימים טרופים אלה חיונית להצלחת הרפורמה שכן במשך שנים רבות זעקת מערכת הבריאות על חולייה נפלו על אוזניים ערלות.
למרות שנושא הבריאות היה חשוב ותקשורתי במהלך הבחירות, שלושתן, כשהמועמדים לכתר ביקשו לקושש קולות ורקמו מצג שווא כי הבריאות תהיה היהלום שבכתר, הבריאות, כעת, לא זוכה לעדנה
גם כיום, כשהמצוקה כבר נחשפה וכשדברים חייבים להתממש לכדי פעולה, האהדה המופגנת למערכת הבריאות בישראל ולעובדיה וההבנה כי מצבה אינו בכי-טוב, לא באה לידי ביטוי בדיוני קברניטיה במהלך המשא ומתן הקואליציוני, בעיצומה של המגיפה.
למרות שנושא הבריאות היה חשוב ותקשורתי במהלך הבחירות, שלושתן, כשהמועמדים לכתר ביקשו לקושש קולות ורקמו מצג שווא כי הבריאות תהיה היהלום שבכתר, הבריאות, כעת, לא זוכה לעדנה.
רפורמה בבריאות היא חובה. ראוי כי "פעמוני הקורונה" יעירו את נבחרנו. אם לא יתעוררו, אולי, הציבור, שלמד להוקיר את עבודת צוותי הרפואה, לא ייתן להם לשכוח.