לראשונה בישראל נערך הליך צנתור מורכב ביותר תוך שימוש במכשיר Shock Wave לפתיחה אופטימלית של עורק כלילי לאחר השתלת סטנט. השימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו מאפשר טיפול צנתורי בטוח ומוצלח עם פוטנציאל גדול לאפשר לטפל צנתורית במצבים שלעתים נשלחו לניתוח לב פתוח.
עוד בעניין דומה
חולי לב סובלים מהיצרות משמעותית של העורקים הכליליים המובילים דם לשריר הלב, וכפועל יוצא מכך מזרימת דם פחותה, ירידה בתפקוד וסכנה להתקף לב. אותם חולים עוברים, פעמים רבות, צנתור שבמהלכו מושתל בליבם סטנט (תומכן). אותו סטנט הוא למעשה גליל מרושת המוחדר אל עורק הלב במהלך צנתור ומאפשר שמירה על פתיחה אופטימלית באופן מיידי ומונע היצרות חוזרת לאורך זמן.
צילום: מערך הלב, בית החולים מאיר
פרופ' עבד עסלי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי מאיר: "הסיוט של כל מצנתר הוא השתלת סטנט בתוך עורק מסויד בצורה קשה – כלומר עורק שבדפנותיו יש הצטברות כה משמעותית של סידן שלא מאפשר פריסה מלאה ואופטימלית של הסטנט. במקרים כאלה יש סיכון מוגבר לסיבוכים מיידיים ובמקרים מסוימים חולים מופנים לניתוח מעקפים דחוף. יש לזכור כי מדובר בעורקי הלב, וכי יש להתייחס אליהם בעדינות מירבית כדי להימנע מסיבוכים מסכני חיים.
"לאחרונה", סיפר, "התרחשה ביחידת הצנתורים במרכז הרפואי מאיר פריצת דרך כאשר לראשונה בארץ נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בשם Shock Wave לטיפול בהיצרות משמעותית בתוך סטנט שהושתל בעורק מסויד ולא ניתן היה לפרוס אותו אופטימלית למרות שימוש בטכנלוגיות סטנדרטיות".
טכנולוגיית ה-Shock Wave שולחת גלי קול מרוכזים אל תוך העורק המוצר במהלך הצנתור. גלי הקול מאפשרים את ריסוק הסידן החוסם את העורק ואפשרות פתיחה טובה של העורק בצורה בטוחה לחלוטין שאינה פוגעת בעורק עצמו. השימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו מאפשר טיפול צנתורי בטוח ומוצלח עם פוטנציאל גדול לאפשר לטפל צנתורית במצבים שלעתים נשלחו לניתוח לב פתוח. "במקרה שלנו", סיפר פרופ' עסלי, "שימוש מושכל בטכנולוגיה זו הביא לטיפול מוצלח והחולה שוחרר לביתו".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
