קורונה עולמי

חיטוי נגד נגיף הקורונה: פורסמו ההנחיות הבינלאומיות לנקיון סביבה רפואית

צוות מומחים של ה-WHO, ביניהם פרופ' מיטשל שוואבר מישראל, פרסם הנחיות מפורטות לניקוי וחיטוי למניעת העברת הנגיף, כולל זמני ההישרדות שלו על חומרים, משטחים ואביזרים רפואיים

לפחות פעמיים ביום מומלץ לבצע פעולות ניקוי וחיטוי במסדרונות ובפרוזדורים בבתי חולים שבהם שוהים חולי קורונה. צילום: פלאש 90

צוות בן 17 מומחים של ה-WHO כשלידו תשעה יועצים, ביניהם פרופ' מיטשל שוואבר מהיחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות, מה-CDC, אוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב וממוסדות אקדמיים בדרום אפריקה ובלפסט, פרסם הנחיות מפורטות העוסקות בכל הנוגע לניקוי וחיטוי סביבה רפואית וטיפולית בהקשר לקורונה. ההנחיות עוסקות במה יש לנקות ולחטא, מתי, כיצד, באיזו תכיפות וגם מציין את התרכובות הכימיות שמומלץ להשתמש בהן תוך התייחסות כמותית לכל תמיסה ותרכובת.

מחברי המסמך הדגישו שסוגית הניקוי והחיטוי קיבלה משנה תוקף משום שלא היו קיימים עד כה הנחיות ברורות נוכח העובדה שהתנהגות הנגיף איננה מובנית עדיין במלואה. מה שברור הוא שהנגיף גורם לזיהום נשימתי וההדבקה היא בעיקר במגע פיזי קרוב כאשר הנדבק מפיץ את הנגיף לסביבתו הקרובה דרך רסיסי רוק ושיעול (טיפות נשימתיות) שמתפזרים כאירוסולים באוויר.

הסביבה הרפואית שטיפות אלו יכולות לזהם כוללת ריהוט, חפצים קבועים בחדר שבו נמצא או מאושפז מטופל, גם חדרי מקלחות ושירותים, חדרי אמבטיה, שולחנות, כסאות, מתגי תאורה, מתגים במעליות, מקלדות ועכברי מחשב והאביזרים הפריפריאליים שלו, ציוד אלקטרוני המשמש לניטור החולים, כיורים וכמובן ציוד המשמש לטיפול ובדיקות רפואיות כמו סטטוסקופ, שרוולי מד לחץ דם, כסאות גלגלים, אינקובטורים, צגי מגע אלקטרוניים וגם רצפות ומעקבות בחדרי מדרגות.

משטחי סביבה אלה נוטים להזדהם יותר בנגיף וכאשר כל אלה ואחרים נמצאים בקירבה עם חולה או מטפל בו, נדרשים ניקוי וחיטוי קפדניים למניעת העברת הנגיף והפצתו.

במסמך מובאים ממצאי מחקרים שונים שאינם אחידים ונעשו במקומות שונים. אלה הצביעו על משך הזמן שהנגיף עלול כנראה להימצא על גבי משטח כלשהו: על גבי עץ או בד - יום אחד, יומיים על גבי זכוכית, ארבעה ימים על גבי משטח עשוי פלדת אל-חלד ופלסטיק, שבעה ימים על גבי הדופן החיצוני של מסיכה רפואית. מחקר אחר שצוטט במסמך פירט את משך השרידות של הנגיף בשעות: עד ארבע שעות על משטח נחושת, 24 שעות על קרטון, עד 72 שעות על פלסטיק ומתכת אל-חלד. מחקר אחר הציג את נושא שרידותו של הנגיף בסביבה לחה וחמה או על פי רמת ה-pH שלה.

אלא שכל הממצאים הללו מבוססים על נתונים שהצטברו במעבדה ללא פרקטיקה מוקפדת בכל הנוגע לניקוי וחיטוי.

מחברי המסמך הדגישו שיש ללמד את האנשים שנמצאים בסביבה רפואית כיצד ומתי לנקות ולחטא תוך התייחסות לאפקטיביות לכמויות חומרי הניקוי שבהם משתמשים וגם טכניקת השימוש במכשירים ואביזרים שונים לשם כך. כך למשל, לא מומלץ להשתמש במכשור שמפיץ את חומרי הניקוי והחיטוי בתרסיס, ספריי, בלחץ גדול, משום שקיים בכל זאת חשש שבכך יתפזרו חלקיקי הנגיף לסביבתם. לכן, יש צורך להקפיד עוד יותר על מיגון העיניים של מפעיל הציוד הזה.

לפחות פעמיים ביום מומלץ לבצע פעולות ניקוי וחיטוי במסדרונות ובפרוזדורים בבתי חולים שבהם שוהים חולי קורונה ובחדרי השירותים והמקלחות שלוש פעמים ביום לפחות. מומלץ על תשומת לב מיוחדת לניקוי וחיטוי תכוף של כל מכשיר ואביזר שבהם נוגעים אנשים פעמים רבות במהלך היום. לצוות המטפל או זה שנמצא בבידוד, מומלץ על החלפת ביגוד המיגון בתכיפות גבוהה במהלך כל תורנות.

נושאים קשורים:  חיטוי,  נגיף הקורונה,  חדשות,  פרופ' מיטשל שוואבר,  מניעת זיהומים,  מגיפת הקורונה
תגובות