מעתה, על פי החלטתו של פרופ' רוני גמזו, תחזיות תחלואת הקורונה בישראל יהיו מבוססות על מודל ניבוי שהכין עמיתו ב"איכילוב", פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ במרכז הרפואי התל אביבי, ולא המודל שהוכן במכון גרטנר, שתחזיותיו נחשבות לפסימיות יותר. עם זאת הורה פרופ' גמזו לשלב בין שני המודלים. המודל שאומץ ישמש בסיס למקבלי ההחלטות.
עוד בעניין דומה
תחזיות מכון גרטנר, הכוללות הערכה של מספר החולים הקשים והמונשמים, היו פסימיות יותר ומבקריהן ציינו שאלו הערכות מופרזות. לביסוס טיעון זה הביאו מודל שהכין פרופ' שפרכר ותחזיותיו הוכיחו עצמן במבחן המציאות כמדויקות יותר.
פרופ' גמזו מסר: "המודלים השונים מסתמכים על הנחות שונות ועל נקודות מבט שונות. אבל יש צורך באיחודם למודל משולב שיהווה בסיס מהימן למקבלי ההחלטות".
המודל המשולב החדש ינבא שלושה נתונים: עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים המאושפזים בבתי החולים.
המודל של מכון גרטנר שימש את המנכ"ל הקודם של משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ואת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי שהודיעה על התפטרותה אבל מעשית עדיין ממשיכה בתפקיד כי טרם נמצא לה מחליף.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
