קורונה בישראל

נתוני החולים הקשים והמתים מהמגיפה בישראל נחשפו בוועדת הקורונה

הרוב המוחלט של המתים מקורונה בישראל הם מעל גיל 80, אך אחוז ניכר מהם מתחת לגיל 60 - 42% מהנפטרים היו עם יתר לחץ דם כמחלת רקע | 30% מהחולים הקשים הם מתחת לגיל 60

חולי קורונה מונשמים בבית חולים. צילום אילוסטרציה

"ללא סגר, 97% מהיישובים בארץ יהפכו בתוך יומיים מירוקים לאדומים". כך התריעו היום (ב') נציגי משרד הבריאות במהלך דיון סוער שהתקיים בוועדת הקורונה בכנסת על נתוני התחלואה והנפטרים מהמגיפה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, הזהירה: "הסגר הוא אסון כלכלי, נפשי ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות. אין טעם לסגור אם לא נשקיע וזאת כדי שנצא למקום אחר. נדרש חיזוק של מערכת הבריאות. מתקבלות החלטות כה קשות והציבור צריך לדעת שהן נעשו על בסיס נתונים מדויקים.

"מול הכרזת מנהלי בתי החולים 'אנחנו בקריסה חייבים סגר', יש מנהלים הטוענים 'יש עומס, הצוותים מותשים' וחייבים לתגמל אותם ולהעניק תקציבים וציוד ולפשט ביורוקרטיות – בכך צריך לטפל. יש כמה וכמה בתי חולים שמעוניינים לקלוט רופאים ואחיות חדשים אבל נתקלים בסבך ביורוקרטי מיותר".

עוד אמרה ח"כ שאשא-ביטון: "מאשימים את הוועדה בפופוליזם, כאשר ביקשנו נתונים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. את עלות הסגר אפשר היה להשקיע כדי לשפר מאוד את מערכת הבריאות. על בתי החולים לא לבטל את טיפולי השגרה אבל לאפשר טיפול בקהילה".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הציג נתונים והתייחס לאמינותם: "לא פעם גורמים מחליטים בלית ברירה על פי מידע חלקי או לא מדויק מספיק שבידם. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול. הצבא ו-8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים.

"סיבת הפטירה של אדם נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה. הוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהביא לפטירה. כל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת על פי הערכה 1,000-700 אנשים, אבל שפעת כגורם הישיר ומיידי למוות היא רק לגבי 100 נפטרים".

עוד אמר פרופ' גרוטו: "אי אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום שם, או שלא ברור כיצד נאספו. לא המתנו בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע והצטבר מידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותי ו-1500 אחיות חדשות יסיימו את לימודיהן בקרוב וייכנסו למערכת". כמו כן הודה: "יש לפשט את הנהלים לשם קליטת רופאים ואחיות נוספים בבתי החולים".

מקור: משרד הבריאות

ד"ר שרון אלרועי, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה: "הרוב המוחלט של הנפטרים מקורונה הם מעל גיל 80, אך אחוז ניכר מהם מתחת לגיל 60. 30% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 60 ו-45% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 70. הקורונה מסבכת מחלות רקע קיימות. חולי סרטן מבין הנפטרים מקורונה מהווים פחות מ-4%. אחוז חולי הסרטן בין החולים קשה הוא פחות מ-2%".

מקור: משרד הבריאות

לפי מצגת שהוצגה בדיון על ידי משרד הבריאות בהתייחסות ל-1,020 מתים (544 גברים ו-476 נשים) בישראל: 35.6% מהנפטרים, כלומר 363 (184 גברים ו-179 נשים) היו בני 89-80.

בקרב בני 90 ומעלה נפטרו 252 ומהם 156 נשים שהיוו 24.7% מכלל הנפטרים. מבני 79-70 נפטרו 234, מהם 161 גברים והם היוו 22.9% מכלל הנפטרים.

בגילאי 69-60 נפטרו 103 ישראלים, 65 מהם גברים וקבוצת גיל זאת היוותה 10.1% מכלל הנפטרים. מבני 59-50 נפטרו 45, מהם 25 גברים – וקבוצת גיל זאת היוותה 4.4% מכלל הנפטרים. מבני 49-40 נפטרו 13 (שמונה גברים) וקבוצת גיל זו היוותה 1.3% מכלל הנפטרים. בגילאי 39-0 נפטרו עשרה (חמשה זכרים וחמש נקבות) – 1%.

42% מהנפטרים היו עם יתר לחץ דם, 29% עם סוכרת, 27% עם מחלת לב, 11% עם מחלת ריאה, 4% עם דיכוי חיסוני ו-1.5% עם מחלת כבד.

כמו כן נמסר כי 155 מהנפטרים היו מירושלים – השיעור הגבוה ביותר לפי ישוב ובמקום השני בני ברק 74 ו-67 מתל-אביב.

26% מהחולים הקשים עם יתר לחץ דם כמחלת רקע

בהתייחסות לקבוצות גיל של החולים במצב חמור-קריטי (קשה) – 3,181 בסך הכל, מהם 1,832 גברים: 23.1% היו בגילאי 79-70, 19.1% בגילאי 89-80, 14.7% בגילאי 59-50 ו-7.4% בגילאי 90 ומעלה.

בקרב חולים במצב קשה – 839, כלומר 26% היו עם יתר לחץ דם כמחלת רקע, 22% - 697 חולים – עם סוכרת, 14% - 464 חולים - עם מחלת לב, 223 חולים – 7% - עם מחלת ריאה קודמת, 54 מהחולים (2%) עם דיכוי חיסוני ו-30 (1%) עם מחלת כבד כמחלת רקע.

"ההפחתה בתמותה", מסרה ד"ר אלקלעי, "נרשמה כתוצאה מהסגר הראשון וממניעת ניתוחים וסיבוכי ניתוחים אך כל הנתונים על אי עלייה בתמותה היו רק עד חודש יולי בלבד. מחודש זה נרשמת עליה בתמותה ולכן 'הרמנו דגל אדום'. והיא נובעת מכל הנתונים ביחד: ממספר החולים המאושפזים, ממספר החולים במצב קשה, ממספר הנפטרים, מספר הבדיקות והצפי למספר הבדיקות העתידיות".

לדבריה, 97 מהיישובים בארץ נכללים במקדם ההכפלה ובתוך יומיים בלבד ישובים ירוקים הופכים לאדומים. "שום תכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו הימנעות מהתקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של 1,000 איש ויותר ישיבה בברים ללא מסיכות. שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור. סגר לבד לא יועיל אם הציבור לא יישא באחריות - כל איש בעצמו. ובנוסף כמובן נדרש טיוב בקטיעת שרשרת ההדבקה".

ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הוסיפה: "אנחנו לא רוצים להוריד את רמת הרפואה לחולי הקורונה או לחולים אחרים. יש כ-30 אלף חולים במצב קל. מיעוט מתוכם בסיכון גבוה עם חשש שהקורונה תסבך מחלות רקע. לכן הם מאושפזים ודווקא במחלקות הקורונה כי אצלם ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאוד".

גיל מלצר, מנכ"ל אגודת הלב הישראלי, הזהיר: "42% מנפטרי הקורונה הם חולי לב. אחד מכל שישה ישראלים חולה לב או חולה במחלה של כלי דם ומצוי בקבוצת הסיכון".

פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, אמר בדיון: "הסגר הוא פלסטר שמחירו יקר, פוגע בציבור והוא קטסטרופה כלכלית שלא היתה כמותה מאז הקמת המדינה".

ד"ר לב דרוקר, סגן הכלכלנית הראשית במשרד באוצר, מסר כי עלות הסגר הקרוב תהיה כ-6.5 מיליארד שקל. ענפי ההסעדה נמצאים עדיין בכ-60% אבטלה והמסחר ב-11%.

נושאים קשורים:  קורונה,  תחלואה ותמותה,  ועדת הקורונה,  חדשות,  פרופ' יהודה אדלר,  יפעת שאשא-ביטון,  פרופ' איתמר גרוטו,  ד"ר שרון אלרועי
תגובות