ידוע כי חולי COVID-19 עם תסמונת נשימתית חמורה, מקבלים תרופות אנטי ויראליות. ביניהם, ישנם כאלה המקבלים במקביל גם טיפול עם DOACsי(direct oral anticoagulants). מסתבר כי מתן במקביל של תרופות אנטי ויראליות, עלול להעלות את הריכוז של DOACs בדם החולים. המחקר עוסק בסדרה של חולים המטופלים במרכז הקרישה בקרמונה, איטליה, שאושפזו בבית החולים של אותה עיר עם מחלת SARS-CoV-2 והתחילו טיפול עם תרופות אנטי ויראליות, ללא הפסקה של הטיפול עם DOACs. החוקרים מדדו את הרמות של ה-DOACs בפלזמה של החולים במהלך האשפוז, והשוו אותן לרמות שלפני האשפוז.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחרו את כל החולים שמקבלים טיפול עם DOACs ונתנו את הסכמתם להשתתף במחקר. כל הנבדקים היו מועמדים לקבל תרופות אנטי ויראליות (לופינביר, ריטונאוויר או דרונאביר). החוקרים אספו דגימות פלזמה למדידת רמות DOACs, יומיים ועד 4 ימים לאחר תחילת הטיפול האנטי-ויראלי. בנוסף, לקחו דגימה נוספת 12 שעות לאחר המנה האחרונה בחולים המקבלים דביגטרן ואפיקסבן, ו-24 שעות בחולים המקבלים ריברוקסבאן ואדוקסבן. עבור כל מטופל, החוקרים השוו את רמות ה-C‐trough של DOACs בננוגרם/מ"ל, לרמות שנמדדו לפני האשפוז.
החוקרים מצאו כי מתוך 1,039 חולים שהיו מאושפזים בין ה-22 לפברואר ו-15 למרץ 2020, עם דלקת ריאות מ-COVID-19 והיו מועמדים לקבל טיפול אנטי ויראלי, 32 קיבלו גם DOACs במקביל. הסתבר כי הטיפול ב-DOACs הופסק ב-20 חולים ונמשך ב-12 הנותרים. הם מצאו כי בממוצע, רמות ה-C-through היו גבוהות פי 6.14 במהלך האשפוז, בהשוואה לרמות שלפניו.
החוקרים הגיעו למסקנה כי חולים המקבלים במקביל טיפול עם DOACs ותרופות אנטי ויראליות, מראים עלייה מדאיגה ברמות ה-DOACs בפלזמה. על מנת למנוע סיבוכים כגון דימום, החוקרים סבורים כי על הרופאים לשקול הפסקה של הטיפול עם DOACs בחולי SARS‐CoV‐2 והחלפה שלהם בנוגדי קרישה חלופיים דרך הווריד, כל עוד הטיפול האנטי ויראלי חיוני ועד השחרור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
