COVID-19 בישראל

"הצורך בהעלאת מספר הרופאים, האחיות והמיטות ממש זועק לשמיים״

שלושה מבכירי הכלכלנים מציגים ב"כלכליסט" את הפתרונות הנדרשים למערכת הבריאות בישראל בתקופה הקרובה: תכנית רב שנתית, בתי חולים פרטיים נוספים והתייעלות בקופות החולים

"התברר כי המערכת איננה ערוכה - לא לטיפול בשעת חירום ולא לטיפול בשגרה". צילום הדס פארוש /פלאש 90

שלושה מבכירי הכלכלנים בישראל שהתבקשו בראיון לאדריאן פילוט מ"כלכליסט", להציג את הסוגיות הבוערות ביותר שעימן תצטרך הממשלה הבאה להתמודד כדי לצאת ממשבר הקורונה על כלל השלכותיו (תקציב, השקעות בתשתיות, בחינוך, פעילות כלכלית והעסקים שנפגעו, הכשרות מקצועיות ומיסוי), התייחסו, בין השאר, גם לצורכי מערכת הבריאות.

"מערכת הבריאות זקוקה לתכנית רב־שנתית. בשנה האחרונה ראינו איך הרבה כספים הוזרמו למערכת הזאת אך חלק ניכר מהם, אפילו רובם, יועדו לטיפול בקורונה. לאחר המשבר הם ייעלמו – ואז נחזור למקום שבו היינו ערב הקורונה והוא מקום גרוע מכל הבחינות: מחסור במיטות אשפוז, ברופאים, באחיות, ועוד", אמר בראיון פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בעבר חבר כנסת, יו"ר המל"ג והות"ת ויו"ר הוועדה הציבורית לשינוי כלכלי-חברתי שהוקמה בעקבות המחאה של 2011.

"כדי להבריא את המערכת הזאת היא צריכה תכנית אסטרטגית שמביטה קדימה וממנה ייגזר התקציב שיוקדש לה מתוך תקציב המדינה", ציין פרופ' טרכטנברג.

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ״ל משרד האוצר ובכיר במחלקות המחקר ומטבע החוץ בבנק ישראל, אמר: "בגזרת הבריאות יש פיגור בכל הפרמטרים הרלבנטיים בהשוואה למדינות ה־OECD — לרבות במספר הרופאים והאחיות, במיטות ובציוד.

"יש אומרים", הדגיש בן בסט וכיוון את דבריו לבכירי האוצר, "שהקורונה הוכיחה שלא צריך עוד תקצוב לבריאות כי המערכת תפקדה פנטסטי, אבל זו טעות גדולה. מערכת הבריאות היתה מסורה מאוד בשנת ההתמודדות עם מגיפת הקורונה ועבדה מעבר לגבולות היכולת שלה. הצוותים קרסו מהעומס. אותה עבודה של אותם צוותים נעשתה במחיר כבד של דחיית טיפולים שגרתיים אחרים. הם יובילו לנזק בריאותי לציבור שנראה ונרגיש בעתיד הקרוב.

"כך שההפך הוא הנכון: התברר כי המערכת הזאת איננה ערוכה - לא לטיפול בשעת חירום ולא לטיפול בשגרה. הצורך בהעלאת מספר הרופאים, האחיות והמיטות ממש זועק לשמיים״.

פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל, הוסיף: "יש לפעול לבנייתם של בתי חולים חדשים פרטיים, בדגש על תחרות בתמחור ובפעילות, ולצד זה ולהנהיג התייעלות בקופות החולים, להרחיב את הרפורמות לקיצור תורים תוך תמרוץ עבור מעבר לטיפול מקוון".

נושאים קשורים:  כלכלה,  מערכת הבריאות,  תקציב מערכת הבריאות,  פרופ' אשר בלס,  פרופ' אבי בן בסט,  פרופ' מנואל טרכטנברג,  מגיפת הקורונה,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
24.03.2021, 18:44

אין צורך בכלכלנים ידועים לדעת עד כמה מערכת הבריאות חולה. שנים של הזנחה, צוותים שעובדים עד מעבר ליכולת אנושית.
מזלה של המערכת הזו במרקם האנושי של עובדיה הנותן מעל ומעבר.
ככה לא מרפאים מערכת חולה

אנונימי/ת
24.03.2021, 19:39

מנהלים מערכת מודרנית עם מנהלים של שנות ה\"60. למה אתם מצפים?

26.03.2021, 10:06

אין להפריט מערכת בריאות ציבורית. כמו שאין להפריט את בתי הסוהר את מערכת המשפט ואת מערכת החינוך.
זה יהיה אסון אם מערכת הבריאות שלנו תהיה כמו זו האמריקאית של בתי חולים פרטיים לעשירים. שהטייקונים והלוביסטים שלהם יחפשו הכסף בשדות אחרים.
יש להשביח לממן ליעל ולבקר את המערכת כל הזמן, אבל להשאיר אותה ציבורית ולא פרטית חס וחלילה.

אנונימי/ת
27.03.2021, 00:11

שנים מדברים על הצורך ביעול והפרטה של מערכת הבריאות הצבורית. את הגישה הזו הובילו אותם אלו שנהלו את משרד הבריאות ובראשם השר, סגן שר במעמד שר ועוד פוליטיקאים מהוללים שהביאו למשבר החמור במלחמה בקורונה בגלל הערכות לקויה.
דווקא המערכות הקיימות של קופות החולים, היחודיות למדינתנו, הן שהרימו את מבצע החסונים שראשי המדינה מתגאים בו בכל העולם.
בתור תודה, חוזרים לסיסמאות שצריך לשנות את מערכת הבריאות.