הטיפול המומלץ כיום כטיפול מונע לתסחיף קריש דם (VTE) בחולים מאושפזים הינו עם מינון קבוע של הפרין. יחד עם זאת, יעילות הטיפול הינה מוטלת בספק אצל מטופלים עם השמנת יתר מחקרים אשר נעשו בעבר ובחנו טיפול עם הפרין במינון מותאם משקל למניעת VTE הציגו תוצאות סותרות. משטרי טיפול שונים לטיפול עם נוגדי קרישה קיימים כיום בפרקטיקה, אך לא ברור אילו מהם המתאימים ביותר, ולמי.
עוד בעניין דומה
החוקרים במחקר זה ביקשו להדגים את היעילות והבטיחות של טיפול מונע ל- VTE עם הפרין במינון מותאם משקל אצל מטופלים עם השמנת יתר, אשר היו מאושפזים בשל סיבה כירורגית או רפואית כלשהי.
החוקרים זיהו 12 מחקרים אשר דיווחו על שכיחות VTE, דימומים קלים או חמורים ורמות נוגדי Xa. באמצעות מטה-אנליזה הם הפיקו תוצאות לגבי יחסי סיכויים להופעת VTE, דימום ורמות אנטי-Xa בהשוואה בין מטופלים אשר טופלו עם מינון קבוע מראש לבין מטופלים אשר טופלו עם מינון מותאם משקל של הפרין.
תוצאות המחקר הראו שמתן הפרין במינון מותאם משקל לא היה קשור להפחתה בהופעת VTE (6,320/13,317 מטופלים, יחס הסיכויים 1.03, 95% רווח בר-סמך 0.79-0.35), או לדימומים מוגברים (5,840/10,906 מטופלים, יחס הסיכויים 0.84ֿ, 95% רווח בר-סמך 0.65-1.08), אך היה קשור להימצאות רמות גבוהות יותר של אנטי Xa (284/294 מטופלים, שגיאת תקן 2.04, 95% רווח בר-סמך 1.16-2.92, p<0.0001). הטרוגניות משמעותית נמצאה בהשוואה בין רמות אנטי-Xa אך לא עבור שכיחות VTE או דימום.
לסיכום, על פי תוצאות המחקר טיפול עם הפרין במינון מותאם משקל בהשוואה למינון קבוע למניעת VTE אצל מטופלים עם השמנת יתר לא היה קשור לסיכון מופחת ל-VTE או לסיכון מוגבר לדימום.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
