דעות

דקירות ממחטים: המגיפה השקטה של צוותי הרפואה

האם אתם או הקולגות שלכם נדקרתם ממחט משומשת במהלך העבודה? התשובה היא כנראה – כן, אבל גם דקירה אחת היא יותר מדי ומסכנת כל אחת ואחד מכם

מחט רפואית. אילוסטרציה

מדי יום נדקרים עשרות עובדי צוותים רפואיים ממחטים משומשות. 97% מעובדי הצוותים הרפואיים נדקרו או מכירים עובד צוות רפואי שנדקר ממחטים. החשיפה לדם ולנוזלי גוף הנוצרת מהדקירה הינה אירוע שכיח מדי, הטומן בחובו סכנה משמעותית אשר חושפת לסכנת הידבקות במחלות קשות שעלולות להיות קטלניות.

יותר מ-30 פתוגנים יכולים להימצא בדגימות דם, ובתוך אלה נכללים הפטיטיס B,יC, איידס ועוד. החשיפה לפתוגנים יכולה להתבצע על ידי דקירה על ידי מחט או חפץ חד שהיו במגע עם דם או נוזלי גוף, התזה על ריריות (עיניים, אף ופה) או התזה על עור לא שלם.

על פי עדויות רבות מנושאי משרה במוסדות הרפואיים, עולה כי הסוגיה בעייתית וגדולה הרבה יותר מעבר לנראה לעין. אמנם כל בית חולים העיד כי קיים אצלו נוהל פנימי לדיווח על אותם אירועי דקירות, וזאת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אך עם זאת, תחת מעטה סודיות מסוים, הם אינם מעוניינים לחשוף את מספר אירועי הדקירות המתרחשים בתוכם. הנתונים שנאספים משמשים לצורך פנימי בלבד ולא חלה חובת דיווח למשרד הבריאות, זאת בניגוד לחובת הדיווח על זיהומים, לדוגמה.

בממוצע, בשלושה חודשים כל עובד צוות רפואי נדקר 1.4 פעמים במהלך העבודה, 61% מהם בלבד מדווחים על הדקירה בעוד 40% מכלל הצוות הרפואי טוען שאינו מודע כלל לפרוטוקול או אפילו חשב שאין צורך לדווח

בראיונות עם אחיות, אחראי ניהול סיכונים ואבטחת איכות מבתי חולים שונים ברחבי הארץ, נתגלה כי בכל בית חולים מתבצעת לפחות דקירה אחת ביום! במקרים רבים אותם צוותי הרפואה שנחשפו ונדקרו אינם מדווחים על האירוע.

על פי ההערכות, בממוצע, בשלושה חודשים כל עובד צוות רפואי נדקר 1.4 פעמים במהלך העבודה, 61% מהם בלבד מדווחים על הדקירה בעוד 40% מכלל הצוות הרפואי טוען שאינו מודע כלל לפרוטוקול או אפילו חשב שאין צורך לדווח. מיותר לציין כי בתי החולים מודעים ומכירים את תופעת תת הדיווח. ישנם מקרים שבהם הנדקרים נדקרים ממחטים חשופים ממקורות לא ידועים, שם הדאגה היא כפולה ומכופלת ומלווה בלחץ נפשי קשה מנשוא. עוברים 4.5 חודשים בממוצע של לחץ ופחד עד לקבלת תשובות הבדיקות.

הרגולציה הקיימת וההנחיות הנוכחיות עוסקות בנהלי דקירה בדיעבד ולא כמניעה ראשונית. יתרה מכך, הנהלים ממליצים לנקוט באמצעי זהירות אך אין הוראה מחייבת לשימוש בציוד בטיחותי

בהסתכלות על הרגולציה בשאר העולם, ניכר כי המדינות המערביות מתקדמות שנות אור בהצגת פתרונות הגנה ייעודיים. כך לדוגמה, בארה"ב, מדינה שמערכת הבריאות בה היא פרטית, קיים צו נשיאותי המחייב אמצעי הגנה אקטיביים, הכוללים מחטים מוגנות, כבר משנת 2000 (!). כך גם הדירקטיבה האירופאית אשר ממליצה על שימוש בציוד בטיחותי עבור הצוות המטפל. ההחלטה ההכרחית התבססה על מחקרים שפורסמו קודם לכן והציגו כי קיימים 1,000,000 אירועי דקירות ממחטים בכל שנה לערך ברחבי אירופה וכי השימוש במחטים עם הגנה אקטיבית מגן בצורה רחבה על הצוותים הרפואיים והוכח כמונע עד 99% מהדקירות.

הסוגיה המרכזית בישראל היא שהרגולציה הקיימת וההנחיות הנוכחיות עוסקות בנהלי דקירה בדיעבד ולא כמניעה ראשונית. יתרה מכך, הנהלים ממליצים לנקוט באמצעי זהירות אך אין הוראה מחייבת לשימוש בציוד בטיחותי. פציעות והפרות בטיחות בקרב הצוותים הרפואיים בישראל הפכו להיות עניין שבשגרה.

אנו עומדים בפני מגיפה שקטה שלא מקבלת את היחס ההולם והראוי לה מצד מערכת הבריאות והרגולטור. דרושה תכנית הגנה מקיפה, מעין "כיפת ברזל בריאותית" שתגן על צוותי הרפואה אשר פועלים בחזית.

אנו קוראים לעיסוק כבר במניעה הראשונית ויצירת סביבה בטיחותית לעובד, באמצעות הוספת מדד איכות, ולחשיפת נתוני הדקירות מכל בית חולים על ידי משרד הבריאות על מנת למזער את תופעת תת הדיווח. כמו כן אנו דורשים הקצאת משאבים ייעודיים למיגון כל הצוותים הרפואיים ולהקים צוות משימה שיפעל מול משרד הבריאות לגיבוש תכנית ההגנה הבריאותית.

אנו קוראים לכם, רופאים, אחיות, מתמחים וצוותים רפואיים בכל רחבי הארץ להצטרף לדף הפייסבוק שלנו "נקודה כואבת – מחאת הדקירות ממחטים" ולעזור לנו במאבק לבטחון הצוותים הרפואיים באמצעות פתרון שיוכל להגן מזיהום המועבר בדקירות ממחטים משומשות.

הכותבת היא יועצת Market Access וקשרי ממשל BD

נושאים קשורים:  דקירה,  סכנה בטיחותית,  צוותי רפואה,  מחטים,  חדשות,  זיהומים,  דעות
תגובות
14.06.2022, 08:11

1. כן. גם דקירה מסכינים היא המגפה השקטה של טבחים.
2. 1.4 דקירות ל -3 חודשים לאדם? כנראה שיש כאלה שנדקרים ממש המון כי אני לא נדקרתי כבר כמה שנים.
3. ומה קורה עם הדקירות הללו? כמה אנשי צוות אכן חלו?
4. לא נמאס לכם מיצירת פניקה מכל דבר? מילא התקשורת, שצריכה למכור פרסומות, אבל גם כאן? אותי אישית זה מעייף, ומוביל אותי לצרוך פחות מאותו "נותן מידע".

מצטרף לכול מילה של ד"ר עדי מירון
40 שנה כרופא מרדים פעיל מדקרתי אולי כמספר האצבעות על יד אחת.
ולא שמעתי שאותן פעולות הגנה גרמו לירידה ניכרת במספר הדקירות בצוותים המתאימים
1.4 דקירות כול 3 חודשים לכול איש צוות ? הייתי מבקש לראות את מקור הנתונים כי במחשבה ראשונית הרגשתי שאינם נכונים.
לסיכום צריך להיות זהיר בזמן הטיפיל בחולים.

הגיע הזמן שההתיחסות לארועי הידקרות של צוות רפואי תהיה כאל תקרית בטיחות חמורה. עצירת עבודה, תחקיר, הפקת לקחים, יישום. כמו שמתיחסים ברצינות לתקריות בעולם התעופה, הצבא ובמקומות עבודה מתוקנים. חוסר ההתיחסות לנושא הזה ולאחרים הוא עדות לזלזול. בתקלות שנגרמות מחיפזון ולחץ המפתח הוא בתוספת משאבי זמן וכח אדם למערכת להקטנת העומס והשחיקה הגבוהים

אנונימי/ת
27.06.2022, 21:23

ובאיזו חברה מסחרית את עובדת? האם יש ניגוד ענינים בין מאמר דעה ״כללי״ או מאינטרס כלכלי?