בשל מנגנון של דלקת מערכתית ועמידות לאינסולין, דלקת מפרקים שגרונית (RA) מובילה לסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית, ומפחיתה את תוחלת החיים. על מנת לפתח אסטרטגיות למניעת מוות לבבי, יש צורך בהערכת שכיחות התסמונת המטבולית (MetS) בקרב המטופלים הללו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Frontiers in medicine (Lausanne)', החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על מנת להעריך את שכיחות ה-MetS בקרב חולי RA. החקורים השתמשו במסדי-נתונים בינלאומיים (כלומר Scopus, PubMed, Web of Science ו-Google Scholar) במהלך התקופה בין ה-1 באוקטובר ועד ה-10 באוקטובר, 2021. הערכת ההטרוגניות בין המחקרים שנכללו הוערכה באמצעות ה-Cochrane Q test וה-I2 test. לבסוף, החוקרים ערכו מטא-אנליזה עם מודל השפעות אקראיות על מנת לאמוד את השכיחות המסוכמת של MetS.
לצורך המחקר נותחו 61 מאמרים עם 96 קבוצות, וגודל מדגם של 13,644 מטופלים. השכיחות המסוכמת של MetS הייתה 32% (רווח בר-סמך של 95% 29.6-34.4). השכיחות הגבוהה ביותר של MetS קשורה למחקרים שנערכו באסיה (32.7%, רווח בר-סמך של 95% 29-36.3) ואירופה (32.7%, רווח בר-סמך של 95% 27.5-37.9), והשיעור הנמוך ביותר היה קשור למחקרים שנערכו באפריקה (28%, רווח בר-סמך של 95% 28.8-32.2). שיעור ה-MetS בגברים היה 33% (רווח ר-סמך של 95% 26-39) ו-34% (רווח בר-סמך של 95% 29-40) בנשים. ממצאים לפי קריטריונים אבחוניים הראו כי השכיחות הגבוהה והנמוכה ביותר של MetS נקשרה ל-ATP III (37.5%, רווח בר-סמך של 95% 30.9-44.2) ו-EGIR (14.4% רווח בר-סמך של 95% 10.5-18.5), בהתאמה.
לסיכום, תסמונת מטבולית שכיחה ביותר בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית. זיהויים של מטופלים בעלי סיכון גבוה היא הכרחית לצורך מניעת תמותה קרדיווסקולרית.
מקור: