דיווחים קודמים ממחקר Solidarity אשר כלל מטופלים מאושפזים עם COVID-19 בחנו את ההשפעה של ארבע תרופות אנטי-ויראליות על תמותה. בחינת התרופות לופניאביר, הידרוקסיכלורוקווין ואינטרפרון בטא 1a הופסקה בשל חוסר הצלחה אך השימוש ברמדיסיבר ממשיך. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Lancet, החוקרים דיווחו על התוצאות הסופיות של מחקר ה-Solidarity וכן של מטה אנליזה של תמותה בכל המחקרים הרלוונטיים עד כה.
עוד בעניין דומה
מחקר ה-Solidarity כלל מבוגרים אשר אושפזו עם אבחנה וודאית של COVID-19 וללא קונטרה אינדיקציה לקבלת טיפול באחת התרופות במחקר. בין 2020 ל-2021, 14,221 מטופלים פוטנציאליים גוייסו מ-454 בתי חולים ב-35 מדינות בכל ששת האיזורים של ארגון ה-WHO, והם הוקצו באופן אקראי לקבל טיפול באחת מהתרופות (לופניאביר, הידרוקסיכלורוקווין, רמדסיביר או אינטרפרון בטא 1a) או שלא לקבל טיפול כלל (קבוצת ביקורת). כל המטופלים טופלו לפי הסטנדרטים, לא ניתן טיפול עם אינבו. התוצאים העיקריים שנבדקו היו תמותה בבית חולים, עם ריבוד לפי חומרת מחלה. תוצאים משניים היו התקדמות מחלה להנשמה, ומשך שהות עד לשחרור מבית החולים. כמו כן, החוקרים בצעו מטה אנליזה שבדקה ממוצעים מדודים של תמותה בכל המחקרים אשר בדקו את התרופות הרלוונטיות אצל מטופלים מאושפזים.
בקרב 8,275 מטופלים אשר הוקצו לקבל רמדסיביר או לשמש כקבוצת ביקורת החוקרים מצאו כי ההיענות הייתה גבוהה בשתי הקבוצות. סך הכל 602 מהמטופלים אשר טופלו עם רמדסיביר (n=4,146) נפטרו לעומת 643 מהמטופלים בקבוצת הביקורת (n=4,129) (יחס שיעורי התמותה [RR] 0.91 [רווח בר-סמך של 95%: 0.82- 1.02]ֿ, p=0.12). מהמטופלים המונשמים מלכתחילה, 151 (42.1%) מה- 359 שטופלו עם רמדסיביר נפטרו לעומת 134 (38.6%) מ-347 המטופלים אשר הוקצו לקבוצת הביקורת (RR 1.13 [0.89- 1.42], p= 0.32). מתוך אלה אשר לא היו מונשמים אך טופלו עם תמיכה של חמצן, 14.6% אשר הוקצו לטיפול עם רמדסיביר נפטרו לעומת 16.3% אשר הוקצו לקבוצת ביקורת (RR 0.87 [0.76- 0.99], p=0.03). מתוך 1730 אשר לא היו עם תמיכה של חמצן תחילה, 2.9% אשר הוקצו לטיפול עם רמדסיביר נפטרו לעומת 3.8% אשר הוקצו לקבוצת ביקורת (RR 0.76 [0.46- 1.28], p=0.30). לאחר שילוב של כל אלה אשר לא היו מונשמים תחילה, 11.9% מהמטופלים אשר הוקצו לטיפול עם רמדסיביר נפטרו לעומת 13.5% אשר הוקצו לקבוצת הביקורת (RR 0.86 [0.76-0.98], p = 0.02) ו-14.1 לעומת 15.7 הגיעו להנשמה (RR 0.88 [0.77-1.00], p=0.04). כמו כן, התוצא המורכב אשר לא הוגדר מראש של תמותה או הגעה להנשמה הופיע אצל 19.6% מאלה אשר הוקצו לטיפול עם רמדסיביר לעומת 22.5% אשר הוקצו לקבוצת הביקורת (RR 0.84 [0.75-0.93), p=0.001). בנוסף, מטופלים אשר טופלו עם רמדסיביר (לעומת קבוצת ביקורת) היו עם שחרור שהיה מאוחר בכיום אחד במהלך תקופת הניסוי (10 יום). לבסוף, מטה אנליזה של תמותה אשר כללה את כל המחקרים מבוססי הקצאה אקראית של רמדסיביר לעומת ללא טיפול עם רמדסיביר הובילו לממצאים דומים. החוקרים סיכמו כי לרמדסיביר לא נמצאה השפעה משמעותית על מטופלים עם COVID-19 אשר היו מונשמים בהתחלה. עבור מטופלים מאושפזים אחרים, התרופה נמצאה בעלת השפעה קלה כנגד תמותה, הגעה להנשמה או שניהם.
מקור:
WHO Solidarity Trial Consortium (2022) Lancet DOI: https://doi.org/10.1016/ S0140-6736(22)00789-9
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
