אוקסיטוצין עשוי לסייע בשיקום הלב אחרי התקף לב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן סטייט, ארה"ב, מצאו עדויות לכך שההורמון אוקסיטוצין עוזר לעורר את התחדשותם של תאי שריר לב שנפגעו, ומקווים שהתגלית הזו תוכל בעתיד לעזור לאנשים לשקם תאי שריר לב שאבדו במהלך התקף לב.

מחלות לב הן כיום סיבת המוות המובילה בעולם - כמעט 18.6 מיליון אנשים ברחבי העולם מתו ממחלות לב וכלי דם בשנת 2019. הסוג הנפוץ ביותר של מחלת לב הוא מחלת עורקים כליליים, המתרחשת כאשר רובד מצטבר בתוך כלי הדם המספקים דם ללב וסותם אותם. כאשר הלב אינו מקבל את הדם והחמצן הדרושים לו, אדם עלול לחוות התקף לב שעלול להיות מסכן חיים. כאשר תאי שריר הלב לא מקבלים דם וחמצן, הם עלולים למות ולגרום נזק ללב. בעבר חשבו שתאי שריר הלב אינם יכולים להתחדש, אולם כיום ידוע שתאים אלה יכולים להתחדש בתנאים מסוימים.

במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Cell and Developmental Biology, החוקרים מציגים ראיות לכך שהורמון בשם אוקסיטוצין עשוי לעזור לעורר את התחדשותם של תאי שריר הלב.

אוקסיטוצין הוא הורמון טבעי המיוצר באזור ההיפותלמוס של המוח, והוא קשור בדרך כלל לתפקוד של מערכת הרבייה הנשית, כולל לידה והנקה. אוקסיטוצין ידוע בשם "הורמון האהבה" כיוון שהוא מקדם קשר בין האם לתינוק ומצב רוח חיובי. ההתוויות הנפוצות ביותר למתן ההורמון הוא לקידום לידה ולשליטה בדימום רחמי לאחר לידה.

אוקסיטוצין מוגבר על ידי פעילויות שאנו מוצאים לעתים קרובות כמהנות או מספקות. פעילויות גוף-נפש כמו מדיטציה, יוגה או אינטימיות מינית גורמים להפרשת ההורמון, אך הוא יכול להיות מופרש גם בעקבות שיחה מהנה, בישול, אכילת ארוחה משותפת, מתן צדקה ואף מגע כמו חיבוק, נשיקות ועיסוי.

מחקרים אחרים הראו שלאוקסיטוצין יש השפעה חיובית על הלב ושהוא מסייע בהורדת לחץ דם. החוקרים בדקו אם אוקסיטוצין יכול לסייע להתחדשות תאי שריר הלב כיוון שהתחדשות תאים היא תהליך תובעני מבחינה אנרגטית שמגביל את תפקוד הלב, וההנחה היתה שהשליטה בהתחדשות התאים תהיה באמצעות מסלולים נוירואנדוקריניים שנשלטים על ידי המוח, כאשר אוקסיטוצין היה אחד ההורמונים בעל סבירות גבוהה לעשות זאת.

החוקרים השתמשו ברקמות אנושיות במבחנה ובדגי זברה כדי לחקור כיצד אוקסיטוצין מסייע לעורר תאי גזע שנוצרו בקרום הלב כך שיתפתחו לתאי שריר לב. נמצא כי אוקסיטוצין מתכנת מחדש את אוכלוסיית התאים הבוגרים בשכבות החיצוניות של הלב והופך אותם לתאי גזע. תאי גזע אלה נודדים לשכבות העמוקות יותר של הלב הפגוע ומתקנים חלקים מהפציעה על ידי שחרור גורמי ריפוי. בנוסף, תאי הגזע עצמם הופכים לתאים שאבדו: לתאי כלי דם, תאי שריר לב ולפיברובלסטים (תאי רקמת חיבור).

מחקר נוסף דרוש כדי להשתמש באוקסיטוצין לצורך שיקום רקמת הלב אצל אנשים שעברו התקף לב. אוקסיטוצין ואנלוגים שלו כבר ניתנים באופן קליני לטיפול במצבים אחרים, ולכן ישנה אפשרות שההורמון ישמש כתרופה לאנשים מיד לאחר אוטם שריר הלב כדי להגביר את ההתחדשות התאים. הדבר עשוי להפחית את תמותה ותחלואה מהתקפי לב וממצבים נלווים שבהם הלב נפגע.

עם זאת, תחילה יש להעריך את תופעות הלוואי האפשריות של מינון מוגבר של אוקסיטוצין. מחקרים הראו שאוקסיטוצין יכול לקדם חוסר יושר ופחד. בנוסף, כאשר נעשה שימוש רפואי באוקסיטוצין אצל יולדות, יש מגוון תופעות לוואי מערכתיות, כולל שינויים בלחץ הדם ובקצב הלב.