סתירת השפעתן של תרופות נוגדות קרישה במצב של דמם תוך מוחי

דימום תוך-מוחי כתוצאה מנוגדי קרישה פומיים ישירים (DOAC) כרוך בתחלואה ותמותה משמעותיות. נכון להיום הבטיחות והיעילות של תרופות הסותרות את השפעתם של ה-DOACs לא נבדקה דיה. במחקר מטה-אנליזה שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open חוקרים ביקשו לבחון את הבטיחות והיעילות של תרופות הסותרות את השפעתם של ה-DOACs.

במטה אנליזה נכללו 36 מחקרים בהשתתפות 1832 מטופלים בני 18 שנים ומעלה עם דימום תוך מוחי אשר טופלו עם DOAC וקיבלו תרופות הסותרות DOACs. כלל המחקרים שנכללו בדקו תוצאי יעילות ובטיחות. התוצא העיקרי שנבדק במטה-אנליזה היה שיעור החולים שהשיגו היפוך של נוגדי הקרישה ותוצא הבטיחות העיקרי היה תמותה כוללת ואירועים טרומבוטיים לאחר מתן התרופה ההופכת.

מבין כלל המשתתפים, 967 קיבלו משתתפים טופלו עם 4-Factor prothombin complex (4F-PCC),י525 עם אנדקנסט אלפא (AA) ו-340 עם אידרסיזומאב. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 76 שנים ו-57% מתוכם היו גברים.

תוצאות המחקר הדגימו כי בחולים שקיבלו 4F-PCC שיעור היפוך האנטיקוגלציה עמד על 77% (רווח בר-סמך 95%: 72-82%), תמותה כוללת עמדה על 26% ו-8% מהמשתתפים סבלו מאירועים טרומבואמבוליים. בחולים שקיבלו אנדקסנט אלפא, שיעור ההיפוך עמד על 75%, תמותה כוללת עמדה על 24% ו-14% מהמשתתפים סבלו מאירוע טרומבואמבולי. בחולים שקיבלו אידרסיזומאב, שיעור ההיפוך עמד על 82%, תמותה כוללת עמדה על 11% ו-5% מהמשתתפים סבלו מאירועים טרומבואמבוליים. השוואה רטרוספקטיבית ישירה בין AA לבין 4F-PCC לא הדגימה הבדל בין שני הטיפולים בהיבט היפוך האנטיקוגולציה ושיעורי תמותה וטרומבואמבוליזם.

החוקרים סיכמו כי בהעדר מחקרים פרוספקטיביים אשר ישוו את הטיפולים סותרי נוגדי הקרישה שנבדקו, תוצאות מחקר זה מרמזות כי השפעתם של שלושת סותרי נוגדי הקרישה דומה.

מקור:

JAMA Network Open. 2022;5(11):e2240145. doi:10.1001/jamanetworkopen.2022.40145