משך מחלה קצר מהווה גורם מנבא למהלך פרוגרסיבי בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על רקע סקלרודרמה (SSc-ILD). נכון להיום, קיים מחסור במחקרים העוסקים בהערכת ההתקדמות של ILD גם בשלבים המאוחרים יותר של המחלה. ישנה חשיבות גבוהה בהבנה של התנהגות המחלה לאורך כל מהלכה, וזאת על מנת להתאים באופן אישי את הגישה הטיפולית ל-ILD בחולי SSc באופן ישים קלינית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה לנתח את התקדמות ה- ILD בחולי SSc-ILD מעוקבת ה-EUSTAR, וזאת לפי חלוקה לתתי-קבוצות בהתאם למשך המחלה.
לצורך כך, החוקרים חילקו את חולי ה-SSc-ILD לארבע קטגוריות לפי משך המחלה, מעת ההופעה של תסמונת רנו (עד שלוש שנים, מעל שלוש שנים ועד שבע שנים, למעלה משבע שנים ועד 15 שנים, ולמעלה מ-15 שנים). כמו כן, החוקרים העריכו את קיומה של ILD פרוגרסיבית, אשר הוגדרה כירידה של > 10% בנפח הנשיפה המקסימאלית (FVC), או ירידה של ≥ 10% ב-FVC וירידה של 5-10% ב-FVC עם ירידה של ≥ 15% ב-diffusing capacity of the lungs for carbon monoxideי(DLCO) (ירידה מורכבת) במהלך השנה הראשונה והשנייה, -/+ שלושה חודשים, מעת הכניסה למחקר ה-EUSTAR. החוקרים השתמשו בסטטיסטיקה תיאורית על מנת להעריך את המאפיינים הקליניים, המעורבות הריאתית, הטיפול שניתן בעת הכניסה למחקר, וכן את ההתקדמות של ה-ILD בקרב המשתתפים.
במסגרת המחקר נאספו בסך הכל 2,258 חולי SSc-ILD. חלוקת תתי-הקבוצות לפי משך המחלה כללה 469 (20.8%) משתתפים עם מחלה הנמשכת עד שלוש שנים, 550 (24.4%) מטופלים אצלם חלפו למעלה משלוש שנים ועד שבע שנים מעת ההתפרצות, 752 (33.3%) מטופלים עם מחלה במשך למעלה משבע שנים ועד 15 שנים, ואצל 488 (21.6%) מטופלים חלפו למעלה מ-15 שנים מעת ההופעה הראשונה של תסמונת רנו. מאפייני המטופלים בעת תחילת המחקר ודפוסי הטיפול היו שונים בין ארבעת תתי-הקבוצות. בקבוצת המטופלים עם משך מחלה של עד שלוש שנים היו יותר גברים צעירים עם SSc עורית מפושטת (diffuse cutaneous SSc), נוגדן anti-topoisomerase I, וציון גבוה יותר ב-Rodnan skin score. תפקודי הריאות היו דומים בין הקבוצות מבחינת ה-FVC וה-DLCO.
מתוצאות המחקר עולה כי בשנה הראשונה והשנייה -/+ שלושה חודשים מעת הרישום הראשון במסד הנתונים של EUSTAR לא נמצא הבדל מובהק בין ארבעת תתי-הקבוצות מבחינת ירידה ב-FVC של > 10% או בירידה המרוכבת של ה-FVC וה-DLCO. חולים עם משך מחלה של למעלה משבע שנים ועד 15 שנים וחולים עם מחלה של למעלה מ-15 שנים הראו לעתים קרובות התקדמות של FVC >10%: 41/347 (11.8%) ו-32/228 (14%) בהשוואה ל-38/244 (15.6%) ו-33/273 (15.6%) במטופלים עם משך מחלה של עד שלוש שנים, ושל למעלה משלוש שנים ועד שבע שנים (P=0.529), בהתאמה.
לסיכום, ממצאיהם של החוקרים מצביעים על כך ש-ILD עשויה לעיתים תכופות להתקדם גם בשלבים המאוחרים של המחלה, וזאת בניגוד לסברה עד כה. הממצאים הללו עשויים להיות בעלי חשיבות גבוהה מבחינה קלינית, שכן על חולי SSc להיות במעקב קבוע אחר ההתקדמות של ה-ILD, וזאת ללא תלות במשך המחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
