עד 2030 יהיה מחסור של כעשרה מיליון עובדי בריאות ברחבי העולם. כך מעריך ארגון הבריאות העולמי (WHO), הקורא לממשלות למשוך, לחנך ולהעסיק עובדים במערכת הבריאות ולתת להם תנאים שישמרו אותם במערכת.
עוד בעניין דומה
הארגון העולמי קורא למדינות שבהן יש מחסור בצוותים רפואיים, להגדיל את כוח האדם בתחום הבריאות והטיפול הביתי בכ-8%-12% לשנה. ההמלצה של הארגון היא שמדינה שבה סדר גודל של כ-5,000 רופאים פעילים תכניס מדי שנה
כ-400-600 בוגרי פקולטות לרפואה בשנה כדי לשמור ולשפר את היכולת ביחס לצורכי האוכלוסיה ולביקוש של מערכת הבריאות.
"מתח, חרדה ודיכאון של עובדי מערכת הבריאות לא נגרמו רק על ידי המגיפה. הם משקפים סימפטומים של תת השקעה לטווח ארוך בשכר ובתנאי עבודה הוגנים", כותב מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, בפוסט שעלה ללינקדין אתמול (ב'). "ההשלכות פוגעות בכולם. מאז המגיפה, פרצו יותר מ-19,000 שביתות למיניהן של עובדי בריאות ב-161 מדינות ברחבי העולם.
"מעולם", כותב ד"ר ג'ברייסוס, "75 שנים לאחר הקמתו, לא נרשמו בארגון הבריאות העולמי רמות גבוהות כל כך של חוסר שביעות רצון מצד עובדים במערכות בריאות.
"העולם חייב לנקוט בפעולה דחופה כדי להגן ולהשקיע בעובדי בריאות בכל המדינות. עובדי בריאות צריכים לקבל שכר ותנאי עבודה הוגנים. אם העולם רציני במחויבותו לספק בריאות איכותית לכולם ולעמוד בזעזועים עתידיים, חייבת להיות לו מחויבות פוליטית ופיננסית אמיתית לשיפור כוח העבודה הבריאותי. זה לא רק הדבר הנכון לעשות, זה הדבר הנבון מבחינה כלכלית".
הפורום העולמי החמישי בנושא משאבי אנוש לבריאות נפגש השבוע (3-5.4) בז'נבה, שווייץ. הפורום של ארגון הבריאות העולמי הוא המפגש הגדול ביותר של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, קובעי מדיניות בריאות ושותפים רב מגזריים. הוא מתמקד בהגנה, בשמירה ובהשקעה בכוח האדם בתחום הבריאות והטיפול.
ביום הראשון למפגש קרא הארגון למדינות להגדיל את ההשקעה בחינוך כוח אדם ובעבודות בריאות כדי לענות על צורכי האוכלוסיה שלהן ועל דרישות מערכת הבריאות.
מנכ"ל הארגון ציין כי מחיאות הכפיים על המרפסות והחלונות לפני שלוש שנים, כשעובדי מערכת הבריאות התמודדו עם מגיפת הקורונה, חייבים להיות מתורגמים למעשים. בין האתגרים ציין את המחסור בצוותים, היעדר תקציבים ומימון, משכורות נמוכות, השכלה לקויה והיעדר הזדמנויות ללמידה. עוד הוזכר המחסור באספקה בסיסית, כולל ציוד מגן אישי במיוחד, במהלך התקופה הראשונה של מגיפת הקורונה.
הארגון מציין: כ-50% מעובדי הבריאות, שכבר הרגישו מותשים וחסרי ערך לפני הקורונה, חוו שחיקה מהעומסים הנוספים העצומים שהוטלו עליהם.
הפורום עוסק, בין השאר, בדרכים לחיזוק כוח העבודה העולמי בתחום הבריאות ומעל לכל בהגנה על רופאים ועובדים בתחום הבריאות וההתמודדות עם אלימות נגדם, אפליה, שמירה על זכויות העובדים, שכרם ותנאי עבודה ראויים, כולל בריאות ובטיחות תעסוקתית.
נושא מרכזי נוסף שעומד לנגד עיני מארגני הפורום הוא השוואת שכר והנהגה מגדרית. נשים מהוות 67% מכוח העבודה העולמי בתחום הבריאות, אולם בחלק מהמדינות הפערים בשכר ובעמדות הנהגה בינן לבין גברים עומדים על 24%.
ד"ר טודרוס קורא למדינות לנצל ולשלב את מיטב הטכנולוגיות שפיתח המגזר הפרטי: "מאספקת פלטפורמות לרפואה טלפונית ועד פתרונות בריאות אלקטרוניים ולמידה מעורבת, מיישומי בינה מלאכותית ועד אבחון חולים - רתימת חידושים טכנולוגיים יכולה לעזור להציל חיים ולשפר אותם. טכנולוגיה יכולה להיות כלי רב עוצמה כשהיא משולבת ביעילות באסטרטגיות פיתוח כוח אדם בבריאות ובמודלים של אספקת שירותים".
לדברי מזכ"ל ה-WHO, הקורונה הסיגה לאחור 20 שנים של התקדמות בתוחלת החיים. "מחסור בכוח אדם בבריאות מעלה את הסיכון לאתגרים בריאותיים נוספים בהמשך הדרך. אם מדינות מתנערות מהאחריות שלהן לגבי גיבוי כוח העבודה הבריאותי, הן יותירו בחזית עובדים מדולדלים וחסרי מוטיבציה".
עוד ציין כי כמה מהמדינות הכפילו את תקציבי כוח האדם בתחום הבריאות בתוך פחות מעשר שנים והגיעו לרמות גבוהות יותר של כיסוי בריאותי כאשר בכוח העבודה הבריאותי שלהן יש חלוקה נכונה יותר בין אזורים כפריים לאזורים עירוניים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
