במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת AIDS, ביקשו החוקרים לזהות גורמים הקשורים לשרידות בקרב מטופלים עם HIV ולימפומה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך במתכונת רטרוספקטיבית, תצפיתית ורב-מרכזית. במחקר נכללו נתוניהם של 276 נבדקים (גיל חציוני של 42 שנים, 74.3% גברים, 28.6% עם ציון ECOG של 0 ו-46.4% עם ציון ECOG של 1) מ-5 מרכזי טיפול בסאו-פאולו, ברזיל. המידע נלקח מרישומיהם הרפואיים של הנבדקים, כולם נשאי HIV אשר אובחנו עם לימפומה (ינואר 2000-דצמבר 2019). כלל הנבדקים היו מעל לגיל 17 ועברו ביופסיה לאבחון לימפומה.
הנתונים אשר נאספו כללו גיל, מין, סטייג'ינג (לפי מערכת Ann Arbor system), משך הנשאות, ספירת לימפוציטים מסוג CD4+, עומס נגיפי של HIV, רמות לקטאט דה-הידרוגנאז, שיעור ESRי(erythrocyte sedimentation rate) ו-beta-2-microglobulin בסרום, טיפולים ותוצאים. רוב נבדקי המחקר היו עם לימפומה (89.2%, N=246), מתוכם 40.9% עם מחלה מסוג diffuse large B-cell lymphoma ו-26.4% עם מחלה מסוג Burkitt lymphoma. לימפומה על שם הודג'קין אובחנה בקרב 9.4% מהנבדקים. רוב הנבדקים היו עם מחלה בדרגה III/IV (86.8%). בזמן אבחון הלימפומה העומס הנגיפי היה ניתן לזיהוי בקרב 52.9% מהנבדקים. ספירת תאי CD4+ < 200 תאים\מיקרו-ליטר נרשמה בקרב 53% מהנבדקים. רוב הנבדקים (62.4%) קיבלו טיפול משולב אנטי-רטרו-ויראלי (ART).
תוצאות המחקר הדגימו כי הגורמים אשר נמצאו קשורים לשרידות בקרב חולי לימפומה נשאי HIV, כללו: מצב תפקודי (לפי מדד ECOG), תת-הסוג של הלימפומה, דירוג המחלה, רמות beta-2-microglobulin, חדירה למערכת העצבים המרכזית, מיקום החדירה למערכת העצבים המרכזית, לימפומה נשנית\רפרקטורית וציון במדד הפרוגנוסטי International Prognostic Index score.
מתוצאות מחקר זה עולה כי סטטוס HIV, ספירת תאי CD4+ ומחלה רפרקטורית\חוזרת הינם בעלי השפעה על השרידות. טיפול עם ריטוקסימאב אינו משפר את התוצאים במקרים של לימפומה הקשורה ל-HIV.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
