במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMC Nephrology', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את גורמי הסיכון אשר עשויים להיקשר עם פגיעה כלייתית חריפה (AKI) כתוצאה מטיפול עם קוליסטין. בכך, החוקרים שואפים לקדם שימוש בטוח יותר בקוליסטין במסגרת הטיפול בזיהומים נוזוקומיאליים ביחידות לטיפול נמרץ הנגרמים על ידי חיידקים גרם-שליליים בעלי עמידות רב-תרופתית.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי על חולים מבוגרים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ של בית חולים לטיפול שלישוני, אשר טופלו עם קוליסטין תוך ורידי למשך 48 שעות לכל הפחות בתקופה שבין ינואר 2020 ועד לדצמבר 2020. אבחנה של AKI וקביעת הדירוג נערכו על סמך ה-Kidney Disease Improving Global Outcome Criteria.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך סך של 148 חולים אשר טופלו עם קוליסטין תוך ורידי במינון יומי של 9 מיליון יחידות בין-לאומיות, 54 (36%) פיתחו AKI. באנליזה של משתנה בודד נמצא כי גיל, Charlson comorbidity index, ציון APACHE II, משך הטיפול עם קוליסטין, רמת הקריאטינין בבסיס המחקר, וטיפול עם וזופרסורים וונקומיצין נקשרו באופן מובהק ל-AKIי(p < 0.05). אנליזה מרובת משתנים הדגימה כי המנבא הבלתי תלוי של AKI היה הטיפול עם וזופרסורים (יחס הסיכויים 3.14; רווח בר-סמך של 95%: 1.39-97.07; p = 0.06).
לסיכום, הטיפול עם וזופרסורים בחולים קשים נקשר באופן בלתי תלוי להתפתחות של AKI במהלך הטיפול עם קוליסטין.
מקור: