נשים הרות נמצאות בסיכון מוגבר לאשפוזים, אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, הנשמה מלאכותית ותמותה בעקבות הדבקה בנגיף הקורונה. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Vaccines' מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הגורמים המנבאים הנקשרים עם קבלת חיסון נגד COVID-19 במהלך ההריון ולאורך זמן באוכלוסייה עם רקע נרחב של קבלת חיסונים אמהיים נגד שפעת ושעלת.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה על כל הנשים ההרות שילדו בוויקטוריה, אוסטרליה בתקופה שבין ה-1 ביולי 2021 ל-30 ביוני 2022, וערכו אנליזת רגרסיה לוגיסטית של משתנה בודד ומרובת משתנים על נתונים מה- Victorian Perinatal Data Collection.
נתוניהם של החוקרים כללו בסך הכל 77,719 נשים שילדו במהלך תקופה של 12 חודשים, כאשר 49,281 (63.4%) מתוכן קיבלו חיסון נגד קורונה, 54,887 (70.6%) קיבלו חיסון נגד שפעת, ו-63,594 (81.8%) קיבלו חיסון נגד שעלת עד למועד הלידה. נשים הרות מעל גיל 30 (יחס סיכויים מתוקנן 1.31, רווח בר-סמך של 95%, 1.27, 1.36), אלו שהיו להן >=8 ביקורים לפני לידה (יחס סיכויים מתוקנן 1.08, רווח בר-סמך של 95%, 1.04, 1.12), ואלו שקיבלו חיסון נגד שפעת (יחס סיכויים מתוקנן 1.23, רווח בר-סמך של 95%, 1.19, 1.28) היו בעלות סיכוי גבוה יותר לקבלת חיסון נגד קורונה.
בנוסף, נמצא כי אלו שעישנו (יחס סיכויים מתוקנן 0.7, רווח בר-סמך של 95%, 0.66, 0.74), אלו שהיו מאומה ראשונה (First Nations) (יחס סיכויים מתוקנן 0.83, רווח בר-סמך של 95%, (0.74, 0.93 ואלו שילדו בבתי חולים ציבוריים (יחס סיכויים מתוקנן 0.65, רווח בר-סמך של 95%, 0.63, 0.68) הראו סבירות נמוכה יותר לקבלת חיסון לקורונה במהלך 12 החודשים הראשונים של יציאתו לשוק.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי גיל האם, סטטוס העישון, מספר הלידה (parity) והשתייכות לקבוצה ילידית נקשרו עם עיכוב מתמשך בכיסוי החיסוני, גם באוכלוסייה עם רקע של חיסונים אימהיים לשפעת ושעלת של 70.6% ו-81.8%, בהתאמה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
