משבר האקלים מאיים על עובדי הבריאות בישראל

בהסתדרות העובדים נערכים להגנה על העובדים מפני ההשפעות הבריאותיות של שינויי האקלים. פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית מבית ההסתדרות החדשה, פרסם דו"ח העוסק בהשפעות משבר האקלים על אלפי עובדים במגזרים שונים בישראל. הדו"ח, שפרסומו נדחה בשל המלחמה, פורסם לאחרונה.

על פי הדו"ח, האיומים המרחפים על העובדים עקב משבר האקלים נחלקים לשלושה: איומים הנובעים מפגיעה במקומות עבודה העומדים להיסגר או להשתנות באופן משמעותי עקב המעבר למשק דל פחמן - כ-250 אלף עובדי תעשיית האנרגיה ודלקי המאובנים, תעשיות המתכת, הכימיקלים, עיבוד המזון והשירותים הפיננסיים); איומים הנובעים מהשינויים הצפויים בתנאי העבודה הפיזיים עקב שינוי האקלים - כ-300 אלף עובדים בתחומי הבינוי, החקלאות, תפעול ברשויות המקומיות ובתשתיות הלאומיות; ואיומים הנובעים מהשינויים הצפויים בעומסי העבודה - כ-720 אלף עובדים במערכת הבריאות, במערכת הרווחה ובשירותים חברתיים אחרים ובמערכת החינוך.

מחבר המחקר, החוקר רן רביב, מציין כי אין בישראל התייחסות לעובדים בהתייחסויות המעטות על ההשפעות הצפויות של משבר האקלים. כדוגמה הוא עוסק בתקופת הקורונה כמקרה מבחן שמעיד על מה שעלול לקרות בתקופת משבר האקלים.

מקור: פורום ארלוזורוב

"בסגרים הראשונים עקב מגיפת הקורונה ראינו את העומס והדרישות שהוטלו על רבים מעובדי המגזר הציבורי, עובדות סוציאליות, אחיות, נהגי תחבורה ציבורית, מורות וגננות ועוד, מבלי שראשי המערכות הציבוריות, נבחרי הציבור ברמה הלאומית והמקומית והדרג המקצועי בממשלה וברשויות מקומיות ידעו כיצד להתמודד עם המצב.

כדוגמאות לכך הוא מציין את הדרישות של ארגוני המורים להכיר בעבודה מהבית או הקטנת הסיכון להידבק בוירוס הקורונה כרכיב בסיסי בהיערכות של מערכת החינוך; את דרישת נהגי האוטובוסים להפעיל מיזוג כדי לאפשר להם תנאי עבודה מינימליים, שמצאו את עצמם במסלול התנגשות עם גורמי הבריאות שדרשו מהנהגים לפתוח את החלונות בעת הנסיעה ואסרו על הפעלת המזגן שיוצר סירקולציה של האוויר, ולכן מעלה את סכנת ההידבקות.

"בשני המקרים הללו נאלצו ארגוני העובדים להתמודד עם תנאים חדשים ובלתי מוכרים, כשהם נדחקים לפינה בשל לחץ ציבורי שקרא להם לוותר על זכויותיהם ובריאותם של העובדים", נכתב.

הענפים שייאלצו להתמודד עם משבר אקלים

על פי הדו"ח יותר מ-720 אלף עובדים בענפים מרכזיים חשופים לתנאי מזג האוויר, כאשר תנאי העבודה בהם עומדים להיות מושפעים מהשלכות משבר האקלים.

בין השאר מזכיר הדו"ח כ-232 אלף עובדי מערכת הבריאות שייאלצו להתמודד עם תחלואה גבוהה בשל מגיפות שיתפשטו עקב שינוי האקלים ומחלות הקשורות למזג האוויר, כמו זיהום אוויר חריג וממושך, גלי חום ועוד.

מקור: פורום ארלוזורוב

כן מוזכרים כ-46 אלף עובדי החקלאות, העובדים בחוץ, שייפגעו מהתחממות, דוגמת העובדים בגידול ירקות בשדה, עבודה אינטנסיבית תוך כדי חשיפה לשמש, והעובדים בחממות, שהטמפרטורה השוררת בהן גבוהה לעתים עוד יותר מזו ששוררת  בחוץ.

כ-218 אלף עובדי בניין ללא הגנה מתנאי מזג האוויר הקיצוניים צפויים להיפגע תוך עבודה בלוחות זמנים לחוצים מאוד, שאינם מאפשרים להפסיק את העבודה עקב מזג אוויר קיצוני. גם כיום רבות התאונות בתחום זה, המתרחשות עקב עבודה לא בטיחותית והן עלולות להתרבות עוד יותר.

גם על כ-20 אלף עובדי תפעול ברשויות המקומיות - פקחים, עובדי תברואה, מלווי הסעות, שיפור פני העיר - יופעל לחץ להמשיך לעבוד בלי קשר לתנאי מזג האוויר, כדי לאפשר חיים תקינים עד כמה שניתן.

על פי הדו"ח, כ-18 אלף עובדי תשתיות לאומיות (חברת החשמל, מקורות, תאגידי המים, תקשורת) שעלולות לקרוס באופן חלקי עקב אירועי אקלים קיצוניים, כמו הצפות, שריפות וחום קיצוני, ייאלצו לפעול בעצימות גבוהה כדי לאפשר למערכות חיוניות אלו להמשיך ולתפקד.

"עובדים אלה", צוין, "ייאלצו להתמודד עם גלי חום ממושכים, שבמהלכם עבודה בחוץ מהווה סכנה בריאותית ואף סכנת חיים. ללא היערכות מתאימה, הן מבחינת ציוד מתאים, הן מבחינת התקנים הנדרשים והן מבחינת התאמת הנהלים לאירועי קיצון, ימצאו את עצמם העובדים ללא יכולת לתת מענה לציפיות המוצדקות מצד הציבור שלא על חשבון סיכון עצמי ונזק בריאותי מיותר".

המחקר סוקר את מה שנעשה בנושא בישראל, משווה לנעשה בתחום זה במדינות אחרות לצד אסטרטגיות פעולה מרכזיות בארגוני עובדים בעולם. הוא מסכם כי הפער בין ההשלכות של משבר האקלים עבור כמיליון ורבע העובדים לבין היעדר פעילות אפקטיבית בתחום, דורש התייחסות של כלל בעלי העניין, ארגוני העובדים בראשם. "כל מהלך שיתבצע ללא השתתפותם של העובדים והארגונים המייצגים אותם יהיה מהלך חסר ויחמיץ נקודות קריטיות בהגנה על העובדים, זכויותיהם ושלומם. מתוך סקירת הנעשה במדינות אחרות עולה שרק מעורבות עמוקה של ארגוני העובדים מביאה לנקיטת צעדים אפקטיביים, המבטיחים תעסוקה הוגנת ואת שלומות העובדים", נכתב בסיכום.

בצד המעורבות החיונית של ארגוני העובדים, פורום ארלוזורוב קורא גם ליצירת מהלך בין-מגזרי באמצעות שולחן עגול תלת-מגזרי, הכולל את הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים כפי שקיים בארצות מפותחות, בהן קנדה, ניו זילנד, אירלנד והולנד, אך גם בסנגל ובגינאה, כדוגמה למדינות מתפתחות.