הקשר בין תרופות מעכבות קו-טרנספורטר של נתרן וגלוקוז מסוג SGLT2י(sodium glucose cotransporter-2) לבין ירידה בשיעורי התמותה והאשפוז בחולים עם אי-ספיקת לב הינו מבוסס היטב. עם זאת, הקשר בין התרופות לבין שיפור היכולת התפקודית ואיכות החיים של המטופלים נחקר באופן משתנה ומצומצם. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA network open, ביקשו חוקרים לספק ראיות לגבי המידה בה מעכבי SGLT2 קשורים לשיפור במדדים אובייקטיביים של יכולת תפקודית ואיכות חיים בחולים החיים עם אי-ספיקת לב.
עוד בעניין דומה
החוקרים חיפשו באופן שיטתי במאגרי המידע MEDLINE,יEMBASE ו-Cochrane אחר מאמרים רלוונטיים ב-31 ביולי 2023. במחקר נכללו מחקרים קליניים, מבוקרים, עם חלוקת חולים אקראית, שדיווחו על השפעת מעכבי SGLT2 על תוצאות תפקודיות, הקשורות ליכולת הפעילות הגופנית (שיא צריכת החמצן [ שיא VO2] או מבחן 6 דקות הליכה) ו/או איכות חיים באמצעות שאלונים מאומתים עבור חולי אי-ספיקת לב.
הנתונים חולצו על ידי שני מחברים בהתאם להנחיות המועדפות לדיווח על סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות משנת 2020, ובוצעה מטא-אנליזה באמצעות מודל נראות מקסימלית מוגבלת עם השפעות אקראיות. התוצאים שנבדקו כללו שינויים בשיא ה-VO2, במרחק במבחן 6 דקות הליכה ובציונים משאלוני KCCQ-TSSי(Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire-12 total symptom score), KCCQ-CSSי(clinical summary score) ו-KCCQ-OSSי(overall summary score).
במטא-אנליזה זו של 17 מחקרים, החוקרים עקבו אחר 23,523 מטופלים (גיל ממוצע 69 [טווח 60-75] שנים) לאורך תקופה שנעה בין 12 ל-52 שבועות. ארבעה מחקרים כללו שיא VO2 כתוצא, 7 כללו מבחן 6 דקות הליכה ו-10 מחקרים דיווחו על ציוני KCCQ. בנוסף, ממוצע מקטע הפליטה של חדר שמאל היה 43.6% (סטיית תקן 12.4%). בהשוואה לקבוצות הביקורת, חולים שקיבלו טיפול עם מעכבי SGLT2 חוו עליה משמעותית בשיא VO2 (הפרש ממוצע 1.61 מ"ל/ק"ג/דקה; רווח בר-סמך 95%: 0.59-2.63 מ"ל/ק"ג/דקה; P = 0.002) ובמרחק ההליכה למשך 6 דקות (הפרש ממוצע 13.09 מטר; רווח בר-סמך 95%: 1.20-24.97 מטר;P =0.03). כמו כן, השימוש במעכבי SGLT2 היה קשור לעלייה בציוני KCCQ-TSS (הפרש ממוצע 2.28 נקודות; רווח בר-סמך 95%: 1.74-2.81 נקודות; P < 0.001), KCCQ-CSS (2.14; 1.53-2.74; P < 0.001) ו-KCCQ-OSSי(1.90; 1.41-2.39; P < 0.001). ניתוח תת-קבוצות ומטא-רגרסיה הוכיחו שכמעט כל השיפורים היו עקביים בכל מקטעי הפליטה, המין והנוכחות של סוכרת.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלו מצביעים על כך שלצד היתרונות הקליניים המבוססים הקשורים לתמותה ולתוצאות אשפוז, השימוש במעכבי SGLT2 קשור לשיפור בתוצאים הרלוונטיים לחיי היומיום של החולים. שיפורים אלו נמדדו באמצעות הערכות אובייקטיביות של יכולת פעילות גופנית מקסימלית ושאלוני איכות חיים מאומתים, ללא קשר למין או למקטע הפליטה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
