במחקר אקראי מבוקר לאי-נחיתות, פאזה 3, רב-לאומי עם תווית פתוחה, החוקרים בחנו את היעילות של חמישה משטרי טיפול פומיים בשחפת עמידה לריפמפין (rifampin) למשך 9 חודשים, שכללו שילובי תרופות שונים. מחקר זה הונע על ידי הופעתן של תרופות חדשות ואפשרויות מימון משופרות שהפכו מחקרים כאלה למעשיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 754 משתתפים. מתוכם, 699 נכללו בניתוח intention-to-treat ו-562 בניתוח per-protocol. חמשת משטרי הטיפול כללו שילובים שונים של תרופות - bedaquiline (B), delamanid (D), linezolid (L), levofloxacin (Lfx) או moxifloxacin (M), clofazimine (C) ו-pyrazinamide (Z). המשתתפים חולקו באופן אקראי (עם שימוש ב-Bayesian response-adaptive randomization) לקבלת אחד מחמישה שילובים או טיפול סטנדרטי. התוצא העיקרי היה תוצא חיובי עד שבוע 73. כלומר, שתי תוצאות שליליות של תרבית כיח או התקדמות טובה בהערכה מעבדתית, קלינית ורדיולוגית.מרווח אי הנחיתות היה 12- נקודות אחוז.
מתוצאות המחקר עולה כי בניתוח intention to treat,י80.7% מהמטופלים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי השיגו תוצאים חיוביים. המשטרים החדשים שלא היו נחותים מהטיפול הסטנדרטי הראו הבדלי סיכון שונים - משטר BCLLfxZ הראה הבדל של 9.8 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%, 0.9-18.7), משטר BLMZ עם הבדל של 8.3 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%, -0.8 עד 17.4), משטר BDLLfxZ עם הבדל של 4.6 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%, -4.9 עד 14.1) ומשטר DCMZ עם הבדל של 2.5 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%, 7.5- עד 12.5). ההבדלים היו דומים בניתוח per protocol, למעט DCMZ, שלא עמד בקריטריונים של אי-נחיתות בקבוצה זו. שיעור המשתתפים עם תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה היה דומה בכל המשטרים. אירועים הפטוטוקסיים בדרגה 3 ומעלה התרחשו ב-11.7% מהמשתתפים בסך הכל וב-7.1% מאלה שקיבלו טיפול סטנדרטי.
החוקרים סיכמו כי תוצאות עקביות בכל הניתוחים תומכות באי-נחיתות מבחינת יעילות של שלושה משטרים מקוצרים במתן פומי לטיפול בשחפת עמידה לריפמפין.
מקור: