רק 27% ממתמחי המחלקות הפנימיות בפריפריה עברו את בחינות שלב א' בשנת 2024, לעומת יותר מ-80% במרכז הארץ. גם בשלב ב' הפער משמעותי - שיעור העוברים את הבחינות עומד על 64.5% בפריפריה מול 93.5% במרכז. הנתונים הוצגו בכנס מנהלי המחלקות הפנימיות שנערך בסוף השבוע האחרון ומצביעים על הקשיים שעימם מתמודדים במחלקות פנימיות וכן על פערים עמוקים בין מרכז לפריפריה גם במערך ההתמחות ובהקשר ליישום המתווה לקיצור התורנויות שהחל בפריפריה.
עוד בעניין דומה
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, הדגיש כי מתווה קיצור התורנויות "הזניק את המצוקה בפריפריה לשמיים והרחיב את הפערים". לדבריו, אין בפריפריה הדרכות למתמחים שנעדרים מהמחלקות בבוקר, בשעות בהן עורכים מנהל המחלקה והמומחים סבב מטופלים ומתייעצים לגבי פרוטוקול הטיפול, שליחה לבדיקות ופרוצדורות ופיענוח תוצאות.
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית. "יבוא יום ותקום ועדת חקירה לבחינת כשלון ההתמחות ברפואה פנימית בפריפריה"
"אין הוראה", אמר אליס, "כי אין את מי ללמד. רצף הטיפול בחולים כבר לא קיים. המטופלים במחלקות עם מתווה הקיצור פוגשים כל יום רופאים אחרים, ובקרב הבכירים יש שחיקה גדולה. אני משוכנע שיבוא יום ותקום ועדת חקירה לבחון איך נכשלה ההתמחות ברפואה פנימית בפריפריה".
ד"ר ניזאר חיגאזי, מנהל פנימית במרכז הרפואי העמק בעפולה, הוסיף: "אני לא רואה את המתמחים שנלחמו על קיצור שעות התורנות מתדפקים על שערי מחלקתי בפריפריה. אני רואה אותם במחלקות הפנימיות במרכז הארץ, שבהן תורנויות המתמחים נותרו 26 שעות, והם יודעים היטב למה". לדבריו, סיימו אצלו ארבעה מתמחים לאחרונה אבל אף אחד לא רוצה להישאר כמומחה במחלקה בתנאים הגרועים, ובבקרים המחלקה נותרת ללא מתמחים ורק המומחים עובדים.
ד"ר חפצי גרין, מזכירת האיגוד ומנהלת פנימית ב"קפלן", הציגה את הנתונים הדרמטיים על פערי המעבר בבחינות וקשרה אותם למתווה לקיצור תורנויות שהחל בפריפריה בספטמבר 2023. הנתונים מראים כי בין היתר, בעקבות יישום המתווה בפריפריה גדלו הפערים בבחינות המעבר בין המתמחים שם לאלה שבמרכז.
ארגון מרשם: "מצג שווא של האיגוד לרפואה פנימית"
בתגובה לדברים מסרו בארגון הרופאות והרופאים המתמחים מרשם כי "מדובר במצג שווא של האיגוד לרפואה פנימית המציג לכאורה אחוזי מעבר של מתמחים בבתי החולים בהם קוצרו תורנויות כדי להוכיח את הטענות ההזויות כאילו קיצור התורנויות מוביל לכישלון בבחינות, אלא שהרוב המוחלט של בתי החולים שהוא עצמו מציג הם בתי חולים בהם בכלל לא קוצרו תורנויות. מתוך הרשימה לא קוצרו תורנויות בבתי החולים: לניאדו, מעייני הישועה, בני ציון, וולפסון, השרון, אסותא, קפלן והלל יפה".
עוד ציינו ב"מרשם" כי "הגיוס למילואים והשלכות המלחמה פגעו קשות ביכולת של המתמחות והמתמחים ללמוד לבחינות, בפרט במתמחי הפריפריה שנמצאים באזורי העימות. הדבר נכון במיוחד במקצועות כמו רפואה פנימית שבהם נדרש ידע נרחב וזמן הכנה משמעותי. איגוד הפנימאים, שבמשך חודשים הכחיש את הירידה באחוזי המעבר, טוען כעת שהיא קיימת, אך לא מתוך דאגה אמיתית למתמחים, אלא מתוך רצון לבטל את קיצור התורנויות. במקום לדרוש פתרונות למתמחים שנפגעו במלחמה, האיגוד הוציא את המלחמה מהמשוואה, מערבב בנתוניו בין בתי חולים במרכז ובפריפריה ומנצל את המצב כדי לעשות דה-לגיטימציה לרפורמה בתנאי העבודה".
"אין תגמול הולם לאשפוז בפנימיות"
כנס הפנימאים עסק גם במודל התמרוץ שפיתחו משרדי האוצר והבריאות ובבעיית התמחור של אשפוז במחלקות הפנימיות. דניאל פדון, רכז הבריאות באגף התקציבים באוצר, הודה בכשלון מודל התמרוץ שנבנה למחלקות הפנימיות. לדבריו, רק לפני שנה החלו בתי החולים לקבל את הכסף "באופן אמיתי ולא רק לפי גודל בית החולים". עוד אמר כי ההכנסה במחלקה פנימית על בסיס DRG - Diagnossis Related Group - נמוכה מאשר במחלקות אחרות, מה שפוגע במוטיבציה של מנהלי בתי החולים להשקיע בפנימיות.
ד"ר אסנת לב ציון, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ויו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים, ציינה כי למנהלי בתי החולים אין אינטרס לקלוט עוד חולים בפנימיות מעבר ל-100%, כי אין לכך תגמול. "זה הבדל עצום בין כלכלת בריאות היפותטית לבין מה שקורה בשטח", ציינה.
ד"ר אסנת לבציון קורח, מנכ"לית המרכז הרפואי שמיר. "המחלקות מגיעות למקסימום תפוסה של חולים מורכבים עם ריבוי בדיקות ואנטיביוטיקה יקרה, אבל לא מתוקצבות נכון". צילום: דוברות ביה"ח
לב ציון ביקרה את שיטת תשלומי הקאפ שמענישה על תפוסות גבוהות. לדבריה, "המחלקות מגיעות למקסימום תפוסה של חולים מורכבים עם ריבוי בדיקות ואנטיביוטיקה יקרה, אבל לא מתוקצבות נכון". עוד אמרה כי משרד הבריאות טועה כשהוא מאפשר למנהלי בתי החולים גמישות בפיזור תקני רופאים. לדבריה, תקנים שניתנים למחלקות הפנימיות צריכים להיות ייעודיים ולא להתפזר למחלקות אחרות.
לדברי לב ציון, "אילו הרפואה בקהילה היתה איתנה, היו מגיעים פחות חולים למיון, היו פחות זיהומים, פחות עומסים. החולים בפנימיות כיום מורכבים, והרופאים פוחדים להוציא אותם מאשפוז כי אנחנו יודעים מה קורה בקהילה. יודעים כמה ארוכים התורים לבדיקות ולפרוצדורות". לגבי פתרון באשפוזי בית, ציינה כי מדובר באחוזים בודדים של חולים.
פרופ' דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי השרון, הצביע על בעיה נוספת. לדבריו, "אין מדינה בעולם שבה מנשימים במחלקות הפנימיות כמו בישראל, אבל המחלקות לא מתוגמלות בהתאם. כשחולה עובר מטיפול נמרץ לטיפול מוגבר במחלקה פנימית, התמחור עליו יורד ברגע אחד ולא משקף את המציאות".
פרופ' ליאוניד ברסקי, מנהל החטיבה הפנימית ב"סורוקה", הוסיף כי 25 שנה לא הוסיפו אף מיטה פנימית בבית החולים, ובכל אחת משבע המחלקות הפנימיות מטפלים ביותר מ-4,000 מטופלים בשנה. לדבריו, "אנחנו רעבים לעוד מיטות אלא שמאז שהכניסו לנו את קיצור תורנויות המתמחים, המצב הורע וחלוקת התקנים השתנתה. זה פשוט לא הוגן".
שר הבריאות אוריאל בוסו שנכח בכנס אמר כי המציאות במחלקות הפנימיות רחוקה מלהיות נסבלת, עם מסדרונות מלאים ועומס כבד. השר בישר על פעולות להסדרת הסטאז' בארץ עם מתווה חדש לסטאז' בשתי פעימות שיפורסם בימים הקרובים, לצד עבודה על התמחות בקהילה.
בתוך כך, פרופ' אליס, יו"ר האיגוד, הודיע על כוונתו לפרוש מתפקידו לאחר עשור של מאבקים להעלאת קרנה של הרפואה הפנימית: "ראיתי כמשימת חיי את הובלת האיגוד לרפואה פנימית. רעייתי היתה עדה יומיום למאבקים, לכעסים להתרגשות ולתקווה ממשאים ומתנים. הגיע הזמן לבחור הנהגה חדשה לאיגוד".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
