מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD) היא סיבוך חמור של השתלה אלוגנאית של תאים המטופואטיים, המאופיינת ברמות גבוהות של ציטוקינים פרו-דלקתיים. ג'אנוס קינאזות משופעלים (JAKs) נדרשים כדי שתאי T אפקטוריים יגיבו במחלות דלקתיות שונות, וחסימתם עשויה להפחית GVHD חריף.
עוד בעניין דומה
בעכברים, עיכוב מסלול האותות של JAK1/2 הביא להפחתת השגשוג של תאי T אפקטוריים ודיכוי ייצור הציטוקינים הפרו-דלקתיים בתגובה לאלואנטיגן. עיכוב JAK1/2 שיפר הישרדות של עכברים שפיתחו GVHD חריף והפחית דרגה היסטופתולוגית של המחלה, רמות ציטוקינים פרו-דלקתיים ותפוצת תאי T אלו-ראקטיביים לוק-טרנסגניים.
ניתן להדגים שרוקסוליטיניב (ג'קאבי; נובארטיס) מעכב התמיינות של תאי T CD4 לתאים מייצרי אינטרפרון גמא ואינטרלוקין 17A (פנוטיפים הקשורים ב-GVHD). טיפול ברוקסוליטיניב בחולים שעוברים השתלה המטופואתית אלוגנאית מעלה תאי T רגולטוריים FoxP3+, שקשורים בסבילות אימונולוגית.
בהתבסס על נתונים אלו , שישה חולים עם GVHD רפרקטורי לסטרואידים טופלו ברוקסוליטיניב. כל החולים הגיבו מבחינת הסתמנות קלינית ורמות ציטוקינים פרו-דלקתיים.
החוקרים מסכמים, שרוקסוליטיניב עשוי להועיל לחולים הסובלים מ-GVHD דרך עיכוב מערכת האותות הפרו-דלקתית, שמתווכת נזק רקמתי, ודרך עידוד הסבילות התאית.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט