קרוב ל-40% מתורמי הכלייה הם תורמים חיים. למרות היתרונות של תרומה ממקור חי, שיעורים אלו נשארו קבועים בשנים האחרונים. בעיני הכותבים, מחסום אפשרי הוא העלויות אותם סופג התורם כגון נסיעות, חנייה, מגורים ותפוקה ירודה סביב התרומה.
עוד בעניין דומה
בשביל להבין טוב יותר ולכמת את העלויות הכרוכות בתרומת כלייה, החוקרים עקבו אחרי 912 תורמים מ-12 מרכזי תרומה ברחבי קנדה בין 2009-2014. 821 מהתורמים סיימו חלק או את כל הסקרים שחולקו בזמן המחקר. במחקר זה מדווחת העלות הכוללת, המחיר שהתורם משלם וזמן "אבוד" (בדולר קנדי) לתורמי כלייה חיים החל מרגע הערכתם ועד ל-3 חודשים לאחר התרומה. העלויות נבדקו לפי קרבת התורם לנתרם (בני זוג, חברים קרובים או בני משפחה) ולפי סוג התרומה.
החוקרים מצאו שהעלות החציונית (ובסוגריים, העלות באחוזון ה-75) מכיסו של התורם עמדה על 1,254$ (2,589$) והעלות החציונית לתפוקה של התורם עמדה על 0$ (1,908$). בממוצע, סך העלויות היו גבוהות בממוצע ב-2,226$ כאשר התרומה הייתה מכוונת לבן זוג לעומת תרומה למכר (p=0.02) וגבוהה ב-1,664$ בתורמים שתרמו לאדם מסוים מאשר לתורמים שתרמו לטובת הציבור הכללי (p<0.001). סך העלות עלתה על 5,500$ אצל 205 תורמים.
תוצאות אלו יכולות לעזור לייצר תוכנית להקטנת הנטל הכלכלי על תורמים חיים ובכך אולי להעלות את מספרם.
מקור:
Przech S. et al (2019). JASN December 2018, 29 (12) 2847-2857;