חדשות

נמצא קשר בין רמות לא תקינות של המוגלובין לסיכון מוגבר לדמנציה ואלצהיימר

במחקר הולנדי שנמשך מעל 25 שנה נטלו חלק יותר מ-12 אלף גברים ונשים שנמצאו במעקב שכלל בדיקות דם תקופתיות וסריקות MRI של המוח 

מבחנות, בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)
מבחנות, בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

רמות נמוכות וגם רמות גבוהות של המוגלובין נקשרות לסיכון מוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר, כך עלה במחקר שבוצע במרכז הרפואי "ארסמוס" ברוטרדם ופורסם בשבוע שעבר ב-Neurology.

לאורך השנים, אנמיה נקשרה לשיעור מוגבר של סיכון לדמנציה ב-34% וב-41% לאלצהיימר, נכתב בדו"ח המחקר. החוקרים השוו רמות המוגלובין בטווח הביניים, רמות נמוכות ורמות גבוהות כדי לברר סיכון מוגבר לדמנציה. כמו כן נבדקו מבנה החומר הלבן וכן זילוח מוחי - פרופוזיה, מעבר של  דם למוח ודימומים מזעריים (microbleeds), שגם הם נקשרו לרמות ההמוגלובין.

המחקר ביסס את ההשערות לפיהן לסטיות ברמות ההמוגלובין יש קשר להתפתחות דמנציה שנים רבות מאוחר יותר והחוקרים טוענים שמדובר למעשה בשלב ראשוני של התפתחות המחלה.

מחקרים קודמים אכן קישרו אנמיה לדמנציה אלא שהמחקר הנוכחי "בדק נושא זה ביתר הרחבה ובחן את כל הטווחים של רמות ההמוגלובין, ולא רק הירידה לרמת הנמוכה או במצב של אנמיה". נמצא בעבודה זאת שגם רמות גבוהות וגם נמוכות של HB נקשרות לסיכון לדמנציה ואישור לכך ניתן באמצעות סריקות MRI, ציינה ד"ר קריסטין יפה (Kristine Yaffe) מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו שלא הייתה מעורבת במחקר.

"ממצאי המחקר, הוסיפה ד"ר יפה, הדגישו כי בריאות החומר הלבן וגם דימומים מזעריים הם בעלי מעורבות באנמיה, ובכך יש כדי לחזק את הרעיון שרמת ה-HB והאינטראקציה עם החלבון בטא-אמילואיד מהווה סיכון חשוב להופעת אלצהיימר. ולכן יש חשיבות לבצע בהקשר זה את סריקות המוח הנדרשות ולטפל ב-HB, כשיש צורך".

עורכי המחקר בהולנד התרכזו במדידות סרום ההמוגלובין בקרב 12,305 בני אדם ללא דמנציה ולאורך תקופת מעקב ממושכת בקרב תושבי רוטרדם שהחלה ב-1990 ואוכלוסייה זאת נבדקה כדי להעריך סיכון לדמנציה ואלצהיימר עד 2016. הגיל החציוני בתחילת המעקב היה 64.6 שנים ו-57.7% היו נשים. 5,267 עברו סריקות MRI של המוח ונעשתה הערכה לגבי ה-HB בהקשר למחלת מוח וסקולרית, מרקם הקשרים העצביים וכן פרופוזיה.

לאחר 12.1 שנה (חציון התקופה), 1,520 מאותם אנשים פיתחו דמנציה, ו-1,194 חלו באלצהיימר, כאשר 222 מהם עברו גם שבץ מוחי לפני שהדמנציה או האלצהיימר באו לכלל ביטוי.

שכיחות האנמיה בקרב אוכלוסייה זאת הגיעה ל-6.1% והסיכון עלה חדות עם הגיל בקרב גברים: מ-1.4% אחרי גיל 50 ל-33.3% לפני גיל 90. בקרב נשים שכיחות האנמיה הייתה גבוהה בגילאים שלפני חדלון הווסת ונמוכה לעומת גברים בגיל הגבוה. אנמיה נמצאה קשורה עם 34% סיכון מוגבר לדמנציה ו-41% לאלצהיימר.

מחברי דו"ח המחקר ציינו כי שכיחות האנמיה בעולם הרחב גבוהה מכפי שהודגם במחקר. לערך אצל 10% מהאנשים מעל גיל 65 יש אנמיה בשתי בצפון ודרום אמריקה ובאירופה ובקרב 45% מיוצאי אפריקה ומדינות דרום-מזרח אסיה, ולכך השלכות חשובות בהקשר לנטל שהדמנציה מעמיסה על מערכות הבריאות. על פי התחזיות השונות, שכיחות הדמנציה צפויה לעלות בכדי פי שלושה בעשור הבא והשיעור הגבוה ביותר לפי התחזיות צפוי במדינות שבהן שיעור האנמיה גבוה.

יש לציין שהמחקר רק קישר בין HB לדמנציה ואלצהיימר ולא עסק בגורם לכך. "הקשר של המוגלובין לפרפוזיה מוחית ולנזק בחומר הלבן מחייב מחקר נוסף שיעסוק בהיפוקסיה, חוסר החמצן ובשלמות החומר הלבן כפוטנציאל להסבר לגבי הסיכון לדמנציה" הדגיש מחבר דו"ח המחקר ד"ר פרנק וולטרס.

נושאים קשורים:  חדשות,  אלצהיימר,  דמנציה,  המוגלובין
תגובות